בימֵי המלחמה נדמה לי שכוחות היבשה הממתינים בגבול עזה דומים לצבאותיו של אגממנוֹן המחכים להישתנוּת הרוּח על הים. דמיון של ימי המלחמה המהבהב כמעט כמו שמהבהבת השֹפה המתארת את צבאותיו של אגממנון, הרואָה כה בבהירות את הִתערבבוּת בני האדם והאֵלים, את רְצון המלחמה, את מוֹת איפיגניה ותנועת הרוח, והנראית חזקה כל כך משֹפת התיאוּר של כַּתָּבֵי המלחמה בגבול עזה המנסָה לראות רק את הגיון הסיבות האנושיות, גם כשהיא מתארת את גֵאוּת הרצונות של כוחות היבשה הממתינים.
ובכל זאת, שֹפתם של כתָבֵי המלחמה יכולה להיות כמעט מנחמת כשהיא רואה בבהירות את יכולתו של הגיון בני האדם. ובאמת, כשכוחות היבשה אינם מתחילים לנוע, הצורֶך בשֹפה הזאת נראה רב כל כך, כצורך בשֹפת המיתוֹס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה