הלכתי מאצל ״חייו והשקפותיו של החתול מור״ לראות קצת איזו דמות חתול סִפרוּתית אחרת, חדשה לגמרי, ומיד רציתי לחזור אל החתול מור וכמובן אל יכולתו של סופר מצוין ליצור דמות חתול מצוינת. ובתוך עִרבוּב הביוגרפיוֹת של החתול ושל יוהאנס קרייזלר המוזיקאי, שהוא גם ערבוב המידות הסִפרוּתיוֹת בתוך דמוּת החתול, מין ריאליזם [באופן קצת מוזר] בדמות החתול ובביוגרפיה שלו מפתֶה אותי עכשיו להאמין שהחתול הוא גם מָגִנָּה של הביוגרפיה של יוהאנס קרייזלר. וכל זה רק הרגשה שלי, קלה מעט, אולי מושפעת מהפרזוֹת מסוימות של החתול, ובכל זאת, הרי היא צומחת כמעט כמובנת מאליה מן הסִפרוּת היפה, שבה הביוגרפיה הכמעט מתעתעת של יוהאנס קרייזלר לא תעמוד בלי הביוגרפיה הכמעט מתעתעת של החתול [ובעצם בלי הגנַת החתול], וההרגשה הקלה נשארת.
ושוב המחשבה על המִלים של קתרין מנספילד "כשאני כותבת על ברווזים אני נשבעת שאני ברווז לבן״, הדומות למִלים ידועות אחרות ובכל זאת דומות גם למה שרוגֵש כל כך בסיפורים שלה ובדמויות שבהם, ברתה יאנג, לורה, החבצלות [לא מפני שהיא נהייתה הן], ובהירה אצלי המחשבה שהדמויות האלה מצוינות, ואילו המחשבה שדמות החתול מור מצוינת יכולה להתרופף אצלי קצת פתאֹם, לרגע, והרי בגלל איזה חיסרון בי אני אומרת לרגע, בלִבִּי, הוא רק חתול. ועוד חיסרון בי כשאני לא מצליחה לזכור כל מה שיש בחתול הזה [או להכיר את כל יצירוֹת הסִפרוּת שהוא מכיר...], והרי הוא רַב דברים כל כך, ועלי לחזור ולהציץ בו, כמעט כמו לחזור לעשתונותַי.
[מהביוגרפיה של החתול מור:״...חינוכי הראשון ולחודשי נעורי בכלל, יש עוד הרבה שעלי להעלות באוב. דבר ראוי הוא לציון ומאלף ביותר, כשנפש גדולה מְתנה באוטוביוגרפיה שלה, בהרחבה ובפירוט רב, את כל שארע לה בנעוריה, וייראו הדברים חסרי משמעות ככל שייראו. וכי ייתכן שגאון עילאי ייתקל אי פעם בחוסר המשמעות?...״. חייו והשקפותיו של החתול מור, א.ת.א הופמן, עמ׳ 14, תרגם רועי כנען, הוצאת אפרוח]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה