דיברנו בגְנוּת המאמָץ לסִגנוֹן ב" Swiss Landscape " של Alexandre Calame . נוף הצורות הגיאומטריוֹת של השדות המצוירים היה בעינינו חסר סיבה, כמעט מתמוטט בקצוֹת המאמָץ לסִגנוֹן, ובניסיון לסמוך על מה שהסִגנוֹן יעשה למענו.
כמובן יכולנו לגנות גם סִגנוֹן שישנן בו סיבות הרעיוֹנוֹת והאמוּנוֹת הגדולות של האמנוּת אם הוא מפַתֶּה את האמנוּת להאמין בגודֶל כוחו. אז הוא עלול להגיע אל היותו משחית הרעיונות והאמונות של האמנות, אל היותו גבעוֹת התאווה המופרזוֹת שלהם.
הציוּר "הרים עם עצים בין השמשות" של K’un ts’an מתואר בספר Chinese painting and calligraphy [ Dover publications.inc. New York] כבעל סגנון "כבד" וכמצייר את דמותה של פינה טרשית ומבודדת של הארץ. נכתב שם שהמראֶה הנסער של ציוריו של צייר זה עשוי להסתיר שלווה מסוימת שהוא עצמו מצא בחיי המנזר.
אבל הסגנון ה"כבד" והערפילים המשפיעים על פני הציור כולו הם בעצם עדינים מאד, ונדמה שהצייר הכיר היטב את הסכנות שבשימוש יתר בסגנוֹן. כל הנחת מכחול היתה חייבת להיות נחוצה לגמרי.
הציוּר הזה, הקפדן, נזהר מפני הִתפתחוּת גאוות הסגנוֹן ומפני הופעת האשליָה שהוא סיבה מַסְפֶּקֶת של הציוּר.
הציוּר הזה נשמר מתאוות הסגנוֹן.
הרים עם עצים בין השמשות wooded mountains at dusk K'un ts'an פרט מ״הרים עם עצים בין השמשות״ |