מחשבה פעוּטה או לא פעוּטה כשאני קוראת ב״חייו והשקפותיו של החתול מור״. דַּפֵּי הביוגרפיה של החתול ודפי הביוגרפיה של יוהאנס קרייזלר, המוזיקאי, מתעתעים בי לרגעים, לחשוב שהם דבר אחד, עד שאין לי צורך לדעת ברגעים הנעימים האלה אם אני קוראת את מִלּוֹת החתול או את מִלות הביוגרפיה של יוהאנס קרייזלר, ובעינֵי רוחי שווים בערכם כל הדפים האלה בעינֵי היצירה עצמה, כצורֶך היצירה עצמה, ואני מושפעת פתאֹם גם מן השְֹחוֹק המעורבב של ״לשְֹחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השֹחוק ששֹחקה מִדת הדין על אלישבע בת עמינדב...״ שבמדרש ״קֹהֶלֶת רבה״, ובדפי החתול, כמעט בעינֵי רוחי, כל המידות של היצירה, גם מידת הדין בהם, והשֹחוק שלהם מְהוֹלָל, מעורבב, והרי בו מידת הדין והמידות האחרות. והוא כמו ערבוּב דפי היצירה.
ונדמה לי שעוד יִמָּשכוּ מחשבותַי ודמיונותַי, לא-מוסברים, בהמשך הקריאה.
גם מחשבותַי על התרגוּם היפה.
״חרד – בלב רועד, מוסר אני לעולם דפים אחדים של חיים, של סבל, של תקווה, של געגועים -...״ [דברי פתיחה מאת המחבר. ברלין, מאי (-18). מור.״]
[״חייו והשקפותיו של החתול מור״, א.ת.א הופמן תרגם מגרמנית רועי כנען, הוצאת אפרוח]
[קֹהלת פרק ב: (ב) לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל...
קֹהלת רבה (וילנא) פרשה ב:
ב ד"א לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב...]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה