ואם המציא לו אלֹהים את האַיִל במקום יצחק, ולא בגלל חסד, לא בגלל גדוּלת החֶסֶד שתיארה הסִפרוּת של תומס מאן, אפשר שהמציא לו אותו מפני שהוא, אלֹהים עצמו, ביקש את הקִרבה אל אברהם, אל חייו ומותו של אברהם, אבל גם את המרחק המסוים מחייו ומותו של אברהם, שיַרְאוּ לו חייו ומותו של האַיִל, וכל זה לא מפתיע מאד, שלא אברהם ביקש כאן את קִרְבַת אלֹהים בהעלאה לעולָה, אלא אלֹהים ביקש את קִרְבַת אברהם. ואפשר שבאמת זה היה העיקר. לשֵם הקִרבה אל חייו ומותו של אברהם היו כאן יצחק והאַיִל.
אבל היופי של האַיִל בַּסבך, מה היה היופי הזה, כי בוודאי היה היופי שלו בסבך, ומה ליופי הזה ולחסד ההוא ולצורך של אלֹהים בקִרבה, כשהיופי הוא בגדר הלא-נתפשֹ, והנישֹא, ושהסיבות שלו לא ידועות, עד שהוא משֹאַת נפש, ואפשר שהוא גם משֹאַת נפשו של אלֹהים, כי אלֹהים רצה כבר מזמן לראות את היָּפֶה, כשהצמיח מן האדמה כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה בַּגן.
וההעלאה לעולָה של האַיִל אחרי חזיון היופי, החזרה הזאת לקִרבה אל החיים והמוות, היתה יכולה פתאֹם להיראות כמעט משנית, כי לא משֹאַת נפש.
[מ"יוסף ואחיו", תומס מאן :"...היה בעיניו אלוהֵי התחוּסה והפסיחה, אשר אפילו במקרה המבול לא הלך עד הסוף ולא נגע בשורשי האנושות...תבונה וחיסה, שתיים אלה נראו לו ליוסף מחשבות אחיות ... ומן הסתם הן נקראות בשם משותף, הוא החסד. אלוהים ניסה את אברהם ועוררו להקרבת בנו, אבל אחר כך לא לקחו ממנו, אלא המציא לו במקומו את האַיִל, ", מגרמנית: מרדכי אבי שאול. ספרית פועלים, הקבוץ הארצי.
בראשית: " כב,יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. " ]