סמואל פ. ב. מוֹרְס אמר בְּלִבּוֹ שלא השיג בציוּר את כזב האמנוּת ואת האמת, כי לא ראה ב"סוזן ווקר מורס [המוזה]" , ב"גלריה בלובר" וב"קומפוזיציה: הליקון ואגניפה, נוף אלגורי של אוניברסיטת ניו יורק" את האמת הגדולה של הִתחברוּת התַרבויוֹת שכֹּה רצה, אלא רק את צִלָּם החיוור של דמיונוֹת הִתחברוּת התַרבויוֹת בתוך המרחקים ובתוך הזמן. כך חשבתי אחרי שקראתי שסמואל מורס זנח את הציוּר ופנה אל ההתרכזוּת בַּהַמְצָאוֹת של הטלגרף ושל מפתח מורס. בהן לא היה צריך לבקש את הכזב והאמת, ובהן אשליית הִתקרבוּת המקומות והתַרבויוֹת עמדה להיות ברורה כל כך.
הצללים החיוורים של רצונותיו ושל דמיונותיו של מורס בציור הדיוקן של סוזן עם הכד הגדול ברקע, בנוף האלגורי של האוניברסיטה ובציור המִשְכָּן הגדול של האמנוּת מתקרבים מעט אל הרצונות ואל הדמיונות אבל גם נהיים רָפִים.
כשהם רָפִים הם גם כמעט מראים פגם בדמיונות וברצונות עצמם.
הם נוגעים ללִבִּי ומעציבים אותי מעט. והרי הם שומרים בתוכם את הניסיון הגדול להשֹגַת הכזב והאמת ואת האמונה.
[רעיונות ההמצאוֹת והצער על מותה של סוזן בדרכה לשוב אל בית אביה מחיי מטעי הסוכר מאירים קצת את הציורים, בעינַי. שטחֵי המציאוּת מאירים קצת הציורים. ]
סמואל מורס. קומפוזיציה של נוף : הליקון ואגניפה. נוף אלגורי של אוניברסיטת ניו יורק Landscape Composition: Helicon and Aganippe (Allegorical Landscape of New York University) |
סמואל מורס. סוזן ווקר מורס [המוזה].. Susan Walker Morse (The Muse) |
The Gallery of the Louvre 1831–33 . גלריה בלובר . סמואל מורס