וכמעט אין הבדל בין דברי תורה לדברי מינוּת כשהמדרש מעמיד אותם זה ליד זה על אותו מישור, אמר ישראל על ״אנסֶה בדברי תורה ואנסה בדברי מינוּת״, בשניהם דִבְרֵי, והם נראים כמעט שווים, ואי אפשר לומר בבהירות שדברי תורה עדיפים.
ובכל זאת, אנוסה, אברח מדברי מינוּת לדברי תורה, כי אצל חז״ל תמיד דברי תורה עדיפים, אבל הם גם מעִזים להשוות לגמרי לדברי מינות. לדברי כפירה בתורה.
והוא אומר אנוסה, כי אין לו תשובה לדברי מינות. ללומדי התורה אין כאן תשובה לכופרים, אמר עוד ישראל, ולכן גם התורה הֶבֶל. וכך, ב״וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל״, בעצם, הוא לא רואה בטוב, אלא רואה הבל, כי רק בריחה ממינות כאן, ואי-ידיעה על מה לראות בתורה.
[קהלת פרק ב
(א) אָמַ֤רְתִּי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה בְשִׂמְחָ֖ה וּרְאֵ֣ה בְט֑וֹב וְהִנֵּ֥ה גַם־ה֖וּא הָֽבֶל: (ב) לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה:
קהלת רבה (וילנא) פרשה ב
[א] אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה, ר' פנחס ור' חזקיה בש"ר סימון בר זבדי, ר' פנחס אמר אנסכה ואנסכה אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה, וראה בטוב בטובתה של תורה, והנה גם הוא הבל]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה