קצת על "ציטוט" טקסט בתוך טקסט ב"איליאדה", ועל "שינויי-טקסט" קטנים בספר "בראשית".
כשדמויות ב"איליאדה" מוסרות באופן מדויק כל-כך את דבריהן של דמויות אחרות, הן כמעט יוצרות ציטוט של טקסט בתוך טקסט, ואיזו הרגשה של יציבות בתוך הזמן הארוך. וכנראה, רק בתוך מרחבי-כתיבה גדולים כל-כך יכולים הציטוטים המדויקים להיות לקולות-הדהוד כה חזקים של מה שכבר נכתב.
כל-כך שונה, כמובן, האופן שבו נמסרים דברים בספר "בראשית", מפני שהוא אינו נסמך על המרחבים הגדולים של הכתיבה, אלא על הצמצום, ועל השינויים הקטנים שבתוך הצמצום. בזמן שיציבות הציטוטים של ה"איליאדה" מעניקה לנו גם את הרגשת יציבותנו שלנו, מערערים השינויים הקטנים של ספר "בראשית" את הרגשת הידיעה שלנו.
ובעצם, השינויים הקטנים, המטרידים את מחשבותינו, גם יכולים להזכיר לנו שספר "בראשית" לא יאפשר לנו את הרגשת ה"הצטרפוּת" הנעימה אל עולם האֵלִים והמלכים.
[שתי דוגמאות לשינויים שבספר "בראשית": "ותצחק שרה בקרבה לאמֹר, אחרי בלותי היתה לי עדנה? ואדונִי זָקֵן". – "ויאמר יהוה אל אברהם, למה זה צחקה שרה לאמֹר, האף אמנם אלד ואני זקנתי?".
"...אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. כי אֶל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק. ויאמר אליו העבד, אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת. ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם? ויאמר אליו אברהם, השמר לך פן תשיב את בני שמה. יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר, לזרעך אתן את הארץ הזאת, הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.." – "...לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בארצו. אם לא אל בית-אבי תלך ואל משפחתי, ולקחת אשה לבני. ואֹמר אליו אדני, אולי לא תלך האשה אחרי. ויאמר אלי, יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך, ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי...".]