אלהֹים לא יֵרָאֶה לו עוד [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]
שאלתי אם המלים ״עָ֮לָ֤ה עָשָׁ֙ן֙ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ:(י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו:(יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ״ מְפָאֲרוֹת את אלֹהים, וישראל אמר לא מפָארות, אלא הן מִלּוֹת אדם המנסה לתאר את האל ואת יחסו לעולם ושואל אם האל מתגלה דרך העולם [כמעט כמו בתרבות היוונית], ויש כאן כמין תיאור מאוחר של הבריאה של ספר ״בראשית״, וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, עִם אי-סדר, וַיֵּט שָׁמַיִם, שהם כבר נטויים מבראשית, אבל הוא תיאור רק ממבטו של אדם.
וכן, אלֹהים כאן זקוק לכרוב כדי לעלות, וחשבנו שהפסוקים כאן כמעט הפוכים ממפָארים את אלֹהים, והרי הם מראים בריאת-עולם רק מנקודת מבט של האדם, היודע שאלהֹים לא יֵרָאֶה לו עוד.
ולפני כן, ״יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי״, אבל דָּוִד לא יודע אם אלֹהים ישמע קולו, ואלֹהים מהֵיכָלוֹ, ומהו הֵיכָלוֹ, והוא מדמה לו הֵיכָל של אלֹהים בשמים, והוא רצה לבנות לאלֹהים היכל על הארץ, על האדמה, ואלֹהים לא הרשה לו, ואולי לא ישמע קולו כי אין לו היכל.
תהלים יח: וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו:(ח) וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ:(ט) עָ֮לָ֤ה עָשָׁ֙ן֙ בְּאַפּ֗וֹ וְאֵשׁ־מִפִּ֥יו תֹּאכֵ֑ל גֶּ֝חָלִ֗ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ:(י) וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלָֽיו:(יא) וַיִּרְכַּ֣ב עַל־כְּ֭רוּב וַיָּעֹ֑ף וַ֝יֵּ֗דֶא עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ:(יב) יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים:(יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶגְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:(יד) וַיַּרְעֵ֬ם בַּשָּׁמַ֨יִם׀ יְֽקֹוָ֗ק וְ֭עֶלְיוֹן יִתֵּ֣ן קֹל֑וֹ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:(טו) וַיִּשְׁלַ֣ח חִ֭צָּיו וַיְפִיצֵ֑ם וּבְרָקִ֥ים רָ֝ב וַיְהֻמֵּֽם:(טז) וַיֵּ֤ר יָ֤שֶׁת חֹ֨שֶׁךְ׀ סִתְר֗וֹ סְבִֽיבוֹתָ֥יו סֻכָּת֑וֹ חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים:(יג) מִנֹּ֗גַהּ נֶגְדּ֥וֹ עָבָ֥יו עָבְר֑וּ בָּ֝רָ֗ד וְגַֽחֲלֵי־אֵֽשׁ:(יד)