יוֹמנסִפְרוּת 62. על פונטַנה ועל תרגוּם
אני לא זוכרת למה קראתי לאחד הרישוּמים ״הרישוּם של המתרגם״ ואני מדמה לי שחשבתי על קיוּם ואי-קיוּם וזה לא ברור לגמרי, וכנראה חשבתי על מתרגם הסִפרוּת היכול להַראוֹת דְּמוּת של דְּמוּת, כאילו היה עוד ממד לרישוּם, של רישוּם על רישוּם. ועכשיו אני משווה קצת את התרגוּם להעתקים שעשו אמנים ליצירות אמנוּת, כמו ההעתקים של רובֶנס ליצירות של אמנים אחרים [כמו ל"Woman in a Fur Coat" של טיציאן], ההעתקים שהם כעֵין הִתגלויוֹת חדשות של היצירות המקוריוֹת, כמין חזרות שלהן בשָמַיִם אחרים. ואני מתארת לי שרובנס ידע שההִתגלויוֹת האלו דומות להִתגלויוֹת יצירוֹת של אמן בתוך יצירוֹת אחרות שלו. ואני רואה בתרגוּם המצוין של יצירת סִפרוּת כעֵין הִתגלוּת חדשה שלה.
האם רק נדמה לי שרבות ההִתגלויוֹת של יצירוֹת של פונטנה בתוך יצירות אחרות שלו, האם רק נִדמים לי דברים כהופעוֹת כמעט חֶזְיוֹניוֹת מתוך יצירוֹת אחרות שלו, ובכל זאת, המחשבה על חזרוֹת ״חֶזְיוֹניוֹת״ בתוך היצירות של פונטנה לא מִתבטלת, ואני כמו נִטפלת אל ״...והן נוסעות לאורך מים נרחבים, נרחבים...״ בסיפור החלום של קורינה ואל ״ובריסט אמר חרש, הא, הניחי לזה, לואיזה, זה באמת שדה רחב מדי״ בסוף ״אֶפי בריסט״, ואני נטפלת אל ״הנוף הנפלא...שנשקף מן החלונות הקדמיים אל האנדרטאות והקברים...״ ואל ״אהבה לדבר על המוות״ ואל אָרוּס האמור להיות מבקר חריף מאד, ואפילו אל ״היא הופכת גם עיר יָם״ ואל ״...כמעט עד היָם עמדה טירת הולקינס״ ו״האם ראית את הטירה המתרוממת מעל הים...״ מ״ללא תקנה״, ואני חושבת גם על הדברים שאומרת סופי על ציוּר המבול, ״משחרב עולם החטא הישן, והחדש, הטוב יותר, נבנה תחתיו, הדבר הראשון שהופיע [כי הרי החיות היו עדיין מן העולם הישן] הוא הכנסיה...״, כי אני חושבת על החיוֹת ועל בני האדם בתֵּבָה שהיו מן הארץ שנִשְׁחָתָה, והארץ שנִשְׁחָתָה היתה ללא תקנה.
כך נמשכות אצלי המחשבות על הֱיוֹת דברים ללא תקנה ביצירוֹת של פונטנה.
ודבר אחר. רועי כתב על ״משפחת פוגנפול״ ״פנורמה אימפרסיוניסטית יפהפייה ועדינה״, ולרגע חשבתי על מונֶה שהתמיד בציוּר האימפרסיוניסטי והגיע אל שיא, שאולי ממנו צמח אחר כך האקספרסיוניזם המופשט, וחשבתי על ההגעה של פונטנה אל שיא, שאולי גם כוחן של ההִתגלויוֹת של יצירוֹת בתוך יצירוֹת בו, ההִתגלויוֹת הברורות וגם אלו שהן רק רושֶם דק.
[ועוד, לא ידעתי אם רועי חשב על ״אם כן, אין לדבר סוף״ שבמסכת יומא כשכתב בתרגום ״אין לדבר סוף״. במסכת יומא כתוב ״ומתקינין לו כוהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר, אף אישה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו...אמרו חכמים, אם כן, אין לדבר סוף.״]
[הציטוטים מ״מרת ג׳ני טרייבל״, מ״משפחת פוגנפול״, מ״ללא תקנה״, תיאודור פונטנה, תִרגם רועי כנען, ומ״אֶפי בריסט״, תרגמה נילי מירסקי.]
