דיברנו על עבודה זרה [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]
כשקראנו את מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ, על סכנה של עבודה זרה במחשבה שאלֹהים יִשְכֹּן במִשכן, וישראל אמר אחרי מעשה העגל לקח מֹשה את האֹהֶל אל מחוץ למחנה, ובעצם קבע כך איפה יהיה גילוי אלהים, ״וְהָיָה, כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה, יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן, וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְדִבֶּר, עִם-מֹשֶׁה. י וְרָאָה כָל-הָעָם אֶת-עַמּוּד הֶעָנָן, עֹמֵד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְקָם כָּל-הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ, אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ״, אלֹהים התגלה באֹהל, אלֹהים שכן על האֹהל ועל מֹשה, וכך היתה סכנה שהעם יעבדו את מֹשה במקום את אלֹהים [או יחד עם אלֹהים].
ובספר שמואל דוד אמר וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה, ונתן אמר למלך שיעשה כל אשר בלִבו כי אלהים עִמו, וזאת אלילוּת של נתן הנביא, אמר ישראל, והרי אלֹהים התנגד לבית שיִבנה דוד ואמר וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן, וכאן בתהִלים דוד אומר מִי־יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ כי הוא רוצה שאלֹהים יהיה לידו ולא מתהלך. לכבול את אלהים. והַר קָדְשֶׁךָ הוא הר סיני, כלומר אלֹהים מְקַדֵּש הר, וזאת התחלה של עבודה זרה. מחשבה על קדוּשה של מקום מסוים אחד. וגריעה מקדושת האל ומאינסופיות שלו.
תהלים פרק טו (א) מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭קֹוָק מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי־יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה