מהעמידן על אחת עשרה עד העמידן על אחת [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]

 

מהֶעֱמִידָן על אחת-עשרה עד העמידן על אחת [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו] 

היום קראנו במדרש שתחילתו ב״אמר רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני בא דוד והעמידן על אחת עשרה...״ וסופו ב״בא חבקוק והעמידן על אחת...״, וישראל אמר הנָחה בסיסית על תרי״ג כאן, ובא דוד והעמידן על אחת עשרה, העמיד אותן כך שיהיו אחת עשרה, כלומר ביקש בהן את העיקרון, ומצא אחד-עשר עקרונות. ולא נאמר כאן מהו תוכן התרי״ג ומהו תוכן האחת-עשרה שהעמיד, אבל המדרש אומר ״שנאמר (תהִלים טו) ה' מי יגור באהליך וכל המזמור״, וחזרנו אל כּל המזמור, שבו הולך תמים, ופועל צדק, ודובר אמת, ולא רגל, ולא עשה רעה, וחרפה לא נשא על, ונמאס בעיניו נבזה, עַד שוחד על נקי לא לקח, וכל אלה על פי המדרש עקרונות של אחת עשרה מִצווֹת, וראינו שרוב המִצווֹת האלה הן כמו תכונות של אדם, וכבר לא מִצווֹת אלא תכונות של אדם, ומתבטל פה מושג המִצווֹת ויש פה מין דרישה שהאדם יהיה בעל תכונות והתנהגויות על פי התכונות. וישראל אמר באֹהֶל ובמִשְכָּן האדם צריך להַראות עצמו כמו שהוא וכך הוא מַראֶה את העולם שמחוץ למִשכן, את מה שהוא בספק מחוץ למִשכן, ורק במִשכן האדם מחויב לצֶלֶם אלֹהים שלו, ובכל זאת, הרי המשכן יוצר גבול לאלֹהים, והוא תוצאה של חיפוש אלֹהים המוגבל ולא אלֹהים האינסופי. 

ואחרי כן דיברנו על ״בא ישעיהו והעמידן על שש...״.

 

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן ט

אמר רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני בא דוד והעמידן על אחת עשרה שנאמר (תהלים טו) ה' מי יגור באהליך וכל המזמור, בא ישעיה והעמידן על שש שנאמר (ישעיה לג) הולך צדקות ודובר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמוך בשחד אוטם אזנו משמוע דמים וגו' וכתיב בתריה הוא מרומים ישכון מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים, בא מיכה והעמידן על שלש נאמר (מיכה ו) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך, בא עמוס והעמידן על שנים שנאמר (עמוס ה) כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו, בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה.