״...הגבעות הירוקות של יששכר וזבולון. איזה פרק של היסטוריה קם בחזון למבט העין! מאחוריהן משתרע עמק יזרעאל...עמדנו חבוקים באין אומר בהסתכלנו יחד במראות המִקראיים הללו״, ״נתגלה לעינינו בבת אחת הנוף כולו בהדרו. עמדנו על שן סלע, שמבסיסו נפל ההר במדרון תלול כשלוש מאות מטר אל עמק יזרעאל, שדה המערכה של ישראל״, כתב הנרי בייקר טריסטראם במסע בארץ ישראל.
נזכרתי ביום שעמדתי עם אִמי ועם אבי על הכרמל וראיתי ממנו את עמק יזרעאל, ואף על פי שבו היו חיינו נדמה לי עכשיו שראיתי גם את ההדר הרחוק ההוא כולו, כמו שראה הנרי בייקר טריסטראם ב 1863.
צְפוּפים צְפוּפים הזיכרוֹנוֹת והדִמיוֹנוֹת, והיה נדמה לי ביום תָּכֹל אחד שיכולתי לראות מן העמק נזיר המתהלך ליד מנזר המוחרקה על הכרמל, ועמק יזרעאל היה בהיר כל כך ביום האחר, והיה נדמה לי שאֶראה מן הכרמל את כל שדותיו ובתָיו ויצוריו כשהלכתי עם אִמי ועם אבי בדרך אל מנזר המוחרקה, וכשדימיתי לי שנראֶה שם את הנזיר.
מצטוֹפפים זיכרוֹנוֹת הסִפרוּת כמו הספרים הרובצים, ואני מציצה אליהם, העומדים תמיד, לא כצְלָלִים רָפִים, וכמה רָפֶה עכשיו זיכרוני שלי אל מול ״מאו II״ של דון דלילו, וכבר נדמה לי שחזקים זיכרונותיו שלו, ונדמה לי שבהם גם זיכרונות הסִפרוּת האמריקאית וכמין פירורֵי זיכרונות מהסיפוּרים של דונאלד בארתלמי, אבל הרי עלַי לקרוא שוב את כולו, עכשיו.
אבל איך אוכל לחזור ולראות את כל זיכרונות הסִפרוּת, הנִשכחים ממני.
״מסביב לאיצטדיון הגדול משתרעות שממות המגורים, קילומטרים של הזיות, גברים יושבים בכיסאות מוטים לאחור...ספות בוערות במגרשים, והאלפים המזמרים האלה חשים, כשהם מכווצים את פניהם מול השמש, שהעתיד עומד בפתח, מתמוטט לקראתם...״ [מאו II].
[הציטוטים מ״מסע בארץ ישראל, יומן 1863- 1864״, הנרי בייקר טריסטראם, תרגם חיים בן עמרם, מוסד ביאליק.
ומ״מאו II״, דון דלילו, תרגום איה ברויאר, הוצאת זמורה ביתן]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה