יום שבת, 2 ביולי 2022

יום רביעי עֶצֶב הפרק האחרון


   

יום רביעי 

עֶצֶב הפרק האחרון של ספר ירמיהו ועֶצֶב הספר כולו כקוּרֵי-עצב דקים, ולא נקרעים, וכשהפסוקים האחרונים, ״נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכֻתוֹ, אֶת-רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיֹּצֵא אֹתוֹ, מִבֵּית הכליא (הַכְּלוּא).  לב וַיְדַבֵּר אִתּוֹ, טֹבוֹת; וַיִּתֵּן, אֶת-כִּסְאוֹ, מִמַּעַל לְכִסֵּא מלכים (הַמְּלָכִים) אֲשֶׁר אִתּוֹ, בְּבָבֶל.  לג וְשִׁנָּה, אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ; וְאָכַל לֶחֶם...״, הם כתשוּבַת המעשה שנעשָה ליוסף במצרַיִם, ״וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ.  מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם״, אופפים אותי קוּרֵי העצב, כאילו בתוך גורל בלי סוף נלך אל הממלכוֹת החזקות האלו. 

 

 

לקראת סופו של שיעוּר תנ״ך אני מסתכלת בדברים שכתבה דבורה בשביל הכריכה האחורית. ממילא קשרים רבים קיימים בין הדברים האלה. אלה זיכרונות השיעוּרים הצָפים במחשבוֹתַי כל הימים.  

 

 

 

יום חמישי 

״עתה, כאשר נמסרה אַלְבָּה לידיו של נוּמיטוֹר, נתמלאו רוֹמוּלוּס ורֶמוּס תשוקה לייסד עיר...״, כתב טיטוס ליוויוס ב״ראשיתה של רומא. מייסודה של העיר״, כמסַפֵּר סיפוּר. ומוצאת חן בעיני הכתיבה כסיפוּר, ומוצאות חן בעיני המִלים ״דעתי היא כי אֵלות הגורל הן שהחליטו על ייסוד העיר הגדולה הזאת ועל ראשיתה של האדירה בממלכות תבל, שאין שני לה זולת עוצמתם של האלים״, שיש בהן מין ערבוב, וכבר כמעט קיוויתי לדברים האלה כשקראתי בפתיחה של הספר ״אם נאמץ לנו את מנהג המשוררים, נפתח באותות מבשרי טוב ובתפילה ובתחנונים לאלים ולאלות שיעניקו לנו כוח להביא מפעל אדירים זה לכלל סיום מוצלח״. [ראשיתה של רומא. מייסודה של העיר. טיטוס ליוויוס. תרגם משה ליפשיץ. הוצאת כרמל] 

 

 

יום ששי 

אני קוראת קצת בתרגוּם לאנגלית של ״מעַל החֳרָבוֹת״ שמונח פה שנים. אני לא יודעת אם התרגוּם יכול להַראות את תְּקוּפַת העִברית של סבא שלי. אני לא יודעת אם דמויוֹת הילדים העִברים [בימי הכיבוּש הרומאי] שלו ממשיכות להיות דומות קצת לילדֵי החלוצים של נהלל גם בתרגוּם, מחוץ לעברית. 

 

 

ד׳ כתב לי: ״המורה לפיתוח קול הציע לי שיטה לארגן את השָֹפוֹת הרבות שהמצאתי, ועכשיו ארגנתי אותן. יש לי כשלוש מאות שפות וכתשעת אלפים שירים. עכשיו אני מרגיש יותר מסודר״. 

 



                                                  


 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה