חזרנו אל ״בראשית״ כשקראנו את ״גם את העולם נתן בלבם אהבת עולם נתן בלבם״ ואת ״ פחדתוֹ של מלאך המוֶת נתן בלבם״, והשווינו את ״וְנֶחְמָד הָעֵץ״[בראשית]
ל״אֶת הכֹּל עשה יפה״, את הנחמד, שחומדים אותו, והיפה, שאוהבים אותו,
וישראל אמר על אהבת עולם שהיא גם אהבה שהעולם אוהב, כן, אמר, העולם אוהב, והאדם אוהב, והעולם עושה משהו שבגללו בני האדם יכולים לאהוב אותו, וזה ב״הכֹּל עשה יפה״. בגלל יופיו אפשר לאהוב אותו.
וכך בעץ הדעת טוב ורע בגן עדן, חשבנו, כי אלֹהים נטע עץ שיוכל להיות נחמד, שיחמדו אותו, שאדם וחוה יצטרכו לחמוד אותו. ובעצם יחמדו כך את אלֹהים.
ואחרי כן במדרש פחדתוֹ של מלאך המוות בלבם, אחרי אהבַת עולם בלבם, וישראל אמר התורה אומרת האדם בוחר במוות, והרי הוא בוחר בו כשהוא אוכל מעץ הדעת [כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת], ופחד המוות הוא מרגע הבחירה לאכול מעץ הדעת. הוא בוחר ופוחד כאחת. ואת פחד מלאך המוות נתן אלֹהים כשנטע את עץ הדעת טוב ורע ואת עץ החיים. שניהם שליחים של אלֹהים.
[ובגלל הגן בעדן שהוא גם בדמותו של אלֹהים המשכתי לחשוב על המשך בני האדם כדמותו של אלֹהים, שיזדקקו לדוֹמים, ושיחמדו את הדוֹמים.]
[פַּחְדָּה. פחד, יִראה. ״ולא פַחְדָתִי אליִך״ (ירמיהו). מִלון אבן שושן]
[קֹהלת ג יא: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם
קֹהלת רבה: ג ד"א את הכל עשה יפה בעתו, רבי ברכיה אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם בין דוד ושבע בן בכרי ראויה היתה להיות אלא אמר הקדוש ברוך הוא עדיין לא נבנה ב"ה ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד אלא יבנה בית המקדש ואחר כך מה דהוי בסופא הוי, (רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו), ר' בנימין בשם רבי לוי אמר גם את העולם נתן בלבם אהבת עולם נתן בלבם, אמר רבי יונתן פחדתו של מלאך המות נתן בלבם, ]
,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה