כאילו הרגשַת ידיעה שלֵמה בקַו הצלול, אני חושבת לרגע, אבל אני טועה, אני חושבת, כי מה שנראֶה לעתים כמעט כצלילוּת שָמַיִם הוא מין הגעה אל קצה יכולתו של הקַו הנוצר על הארץ, הלא שלֵמה, שאין בה נַחַת. והצורך של הקַו בצלילוּת השמים ברור כל כך, היא כמעט תַראה לו את מה שלא יוכל לדעת, את מה שאין לדעת. רק כמעט.
ונדמה שקַל לדעת את הגוּפִים שעל הארץ, כאילו הם נהירים כל כך על הארץ,
אבל הרי הוא המַשרה על דמויות הגוּפים את הצלילוּת המבהירה אותם, המַנְהִירָה אותם.
ולפעמים הוא יפה כל כך באשליית צלילוּת השמים ובאשליית התבהרוּת הגוּפים.
הקַו [גם כשהוא מתעבה] יוצר את צלילוּת הדמוּת ב״רישוּם הכנה או פרופיל מאדאם אנגר״, אבל נדמה שהיתה גם צלילוּת הפָּנִים שמחוּץ לרישום. כה חזקה השפעת הרישום.
וברישום ההכנה עם הידַיִם נדמה שהקַו כמעט נמשך אל הציוּר, כאילו טוֹבֵל בו, בַּמְלֵאוּת, ואף על פי שהוא צלול נדמה שהוא מסכים גם לשקוע בתוך הציור.
כשאני מנסה שוב להבין את הקַו הטהור של לאונרדו דה וינצ׳ אני חושבת הוא אינו נמשך אל דבר.
[רישום הכנה. ז׳ן אוגוסט דומיניק אנגר. Ingres
רישום הכנה. ז׳ן אוגוסט דומיניק אנגר.
רישום הכנה או פרופיל מאדאם אנגר. ז׳ן אוגוסט דומיניק אנגר.]
*
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה