יום שבת, 7 בינואר 2023

העולם הזה, שברא אלֹהים, לא מספיק [שיחות על קֹהלת עם ישראל פיבקו]

 



היום דימיתי שהמדרש מאציל מעצמו על מִלּוֹת הפסוק טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד עד שהן מביעות גם אותו, אבל היה עלי לגלות שהבעתן חזקה וחודרת אל לִבּו שלו. 

כך הייתי בשיחה על ״טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם:(י) כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ״ ועל ״דבר אחר טובים השנים מן האחד העולם הזה והעולם הבא״, וראינו כמה טובים השְנַיִם מן האחד ב״טובים השנים מן האחד העולם הזה והעולם הבא״ כי העולם הזה, שברא אלהים, לא מספיק, וישראל אמר יש כאן מין גיחוך על הנבואה שבה רק עולם אחד, ועולם הבא הוא רעיון של המדרש, לא של אלֹהים, לא ברא אותו אלֹהים, והמדרש לא אומר מהו העולם הבא, זה דבר לא ברור כי בנבואה אין עולם הבא. וזאת ביקורת על אלֹהים. ועוד טובים השנים מן האחד באיש ואשתו, לא מפני שאלֹהים ברא את האשה להוציא את האדם מבדידותו אלא בגלל עמלם, של שניהם, בשוויון.  

ועוד, בידיעת טמא וטהור, הדבר הגדול הזה, ״...אמר על הטהור טמא ועל הטמא טהור אם יש אחד להחזירו עליהם הוא אומר כי אם יפול האחד יקים את חבירו (שם שם י'״, כי הטמא והטהור לא היו ברורים דיָם, והם תלויים בהסכמה, ושנַיִם טובים כאן מן האחד כי הם הקובעים מהו טמא ומהו טהור, הם רוב. והם יכולים לבטל את ההלכה שגם היא נקבעה בהסכמה. ויכולים גם לבטל את טמא וטהור. 

ודיברנו עוד על העולם הזה והעולם הבא, כי העולם הזה לא יוצר הסכמה עם העולם הבא, הם לא עוזרים זה לזה, ויש להם רק הכרחיוּת. וחצי מהם הוא מחשבת-אדם. 

 

 

 

 

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יח

הוא אומר טובים השנים מן האחד (קהלת ד' ט'): דבר אחר טובים השנים מן האחד העולם הזה והעולם הבא: דבר אחר טובים השנים מן האחד זו איש ואשתו: אשר יש להם שכר טוב בעמלם (שם) [אלו] תלמידי חכמים שהיו יושבים ושונים. עבר אחד מהם על הפרק [עבר] על ההלכה אמר על הטהור טמא ועל הטמא טהור אם יש אחד להחזירו עליהם הוא אומר כי אם יפול האחד יקים את חבירו (שם שם י'). אבל תלמיד אחד שהוא יושב ושונה עבר על הפרק ועבר על ההלכה אמר על הטהור טמא ועל הטמא טהור אם אין שם אחר להחזירו עליו הוא אומר ואי לו האחד שיפול ואין שני להקימו (שם

 

קֹהלת: (ח) יֵ֣שׁ אֶחָד֩ וְאֵ֨ין שֵׁנִ֜י גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ וְאֵ֥ין קֵץ֙ לְכָל־עֲמָל֔וֹ גַּם־עיניו עֵינ֖וֹ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע עֹ֑שֶׁר וּלְמִ֣י׀ אֲנִ֣י עָמֵ֗ל וּמְחַסֵּ֤ר אֶת־נַפְשִׁי֙ מִטּוֹבָ֔ה גַּם־זֶ֥ה הֶ֛בֶל וְעִנְיַ֥ן רָ֖ע הֽוּא: (ט) טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן־הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ־לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם:(י) כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ: (יא) גַּ֛ם אִם־יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם:(יב) וְאִֽם־יִתְקְפוֹ֙ הָאֶחָ֔ד הַשְּׁנַ֖יִם יַעַמְד֣וּ נֶגְדּ֑וֹ וְהַחוּט֙ הַֽמְשֻׁלָּ֔שׁ לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק:

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה