ואחרי ״למה דכיוָן דישראל נכנסין לידי צרה הן אומרים (שמות ל"ב) זכור
לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וגו', שמא או"ה (אומות העולם) אומרים זכור למעשה נִמרוד הה"ד ואיך ימות החכם עם הכסיל״ [כי נמרוד הוא מתווך לאלֹהים בדיוק כמו אברהם יצחק וישראל],
דבר אחר, ״החכם עיניו בראשו זה משה, והכסיל בחשך הולך זה בלעם הרשע״, וכאן השוואת נביאים, המדרש מפריד כאן את הנביאים מהמלכים, אמר ישראל, ובתורה ״וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים״, וזה רק בישראל, וחז״ל אומרים אבל באומות העולם קם. וזה בלעם.
ויש רגע אצל ה׳ שהיה יכול להשמיד את ישראל בגלל בלעם, אמר עוד , ונאמר כאן ״רשע״, כי הוא דובר אמת, וחז״ל אומרים יש לו כוח עצום. והחכם והכסיל כאן שווים, אבל כאן נביאים [ולא מלכים] ואותו אלֹהים מתגלה לשניהם, למשה ולבלעם. והאם האל המתגלה אצל הרשע ואצל הלא רשע ואצל החכם ואצל הכסיל הוא אותו האל, וכאן, במדרש, אלֹהים יכול להיות אצל משה ויכול אצל בלעם, וקיום ישראל והשמדת ישראל שווים.
קהלת רבה (וילנא) פרשה ב
ב ד"א החכם עיניו בראשו זה משה, והכסיל בחשך הולך זה בלעם הרשע, וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם ואמרתי אני בלבי וגו' זה נקרא נביא וזה נקרא נביא א"כ ולמה חכמתי אני אז יותר למה נתתי נפשי על התורה, וחזרתי ואמרתי כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם הכל נשכח, למחר ישראל נכנסין לצרה ואומרים (ישעיה ס"ג) ויזכור ימי עולם משה עמו וגו', שמא א"ה אומרים ויזכור ימי עולם בלעם עמו הה"ד ואיך ימות החכם עם הכסיל. ]
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וְאַךְ, אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר-אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ--אֹתוֹ תַעֲשֶׂה. במדבר כב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה