יום העצמאות
חלמתי שיום העצמאות עבר ושכחתי להקשיב לראיון עם זנדבנק. קמתי עם כאב חזק. בראיון זנדבנק היה מעורר התפעלוּת ושמחתי שאנחנו מדברים עברית. הרישוּם החדש זקוק לתיקון. ב״תמונות קצרות״ ראיתי חולשה שהיא גם של קארבר.
יום חמישי
סיימתי את הרישום והתחלתי סדרה חדשה. חלמתי שאני עם הילדים בבית מסוים [שלנו?] ויש לנו סחרחורת חזקה, אבל אנחנו מבינים שיש רעידת אדמה.
שבת
בבוקר סחרחורות. היה שידור חוזר של זנדבנק. חשבתי שהוא כמַיִם זַכִּים.
יום שני
עייפות וחולשה. חלמתי שההורים שלי עברו לתל אביב ואִמא שלי נהנית מהחיים הקלים והנעימים שבעיר..., ואני מחליטה לצייר בצבעי שמן, ומיד בתחילת העבודה אני מבינה שהציוּר במאה העשרים כבר מיצה את הבעיה הציוּרית הזאת, ואני מחפשת דרך חדשה ונזכרת בפִתרון אחר שגם הוא כבר ידוע.
יום שני
החלטתי שהתרופה ההומיאופתית מועילה לי. הרעיון החדש לרישוּם התגלה כמוטעֶה - הַפְרָכָה של רישוּם שהתגלתה כמופרכת.
יום שלישי
אני חושבת על האמירה ״הציוּר מֵת״. האם הוא באמת מיצה את עצמו? לרישום יש קצת מזל – הוא רק רישום, רק נייר, יכול להיות כמו מחשבה כתובה.
אתמול קראתי את גילגי והחלטתי לחזור ולקרוא את כל ספרי הילדים שאצלנו.
יום שלישי
הרישוּם ״ההפרעוֹת של הרישוּם״ הראשון כמעט מספק אותי. ואחריו עוד רישום. התכנית עם רפי לביא בטלוויזיה הזכירה לי שהציוּר עדיין משפיע עלי מאד למרות המוזרוּת שבשטח המוגדר-המגודר הנקרא תמונה.
ה׳ באב
ר׳ נסעה לקורס קדם צבאי. השתדלתי לעבוד הרבה בציור, אבל רוב היום בכיתי, כאילו איבדתי את שני ילדַי.
יום שלישי
חלמתי שמ׳ באה אלינו, ואנחנו מסתכלים במתנות שהביאה, ציניוֹת, אסטרוֹת, ועוד פרחים וכולם עומדים זקופים לידינו בחצר... אני מתפלאה שהיא מצליחה לגדל פרחים יפים ורבים כל כך...היא לא מתרככת במשך הביקור והולכת לא מרוצָה אחרי שמשהו בכלב שלנו מגביר את אי-הרצון שלה. הִפסקתי את הטיפול ההומיאופתי.
[הרשימות היומיות על ההרגשות הפיסיות ועל החלומות נכתבו אז לבקשת הרופא]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה