הדברים האלה הם על מחשבת האדם ועל הראִייה שלו, ויש כאן שאלה מאיפה מתחילים החיים, והם מתחילים בשמש, והם מהשמש ותחתיהָ, וגבולותיהם תחתיה, אמר ישראל על ״וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ״. ואין כל חדש כי השמש לא משתנָה. וכך לא יכולה לשנות דברים אחרים.
ומה מעל השמש. וחיי בני האדם לא משיגים את מה שמעל השמש. וקֹהלת כמו אומר לא אשאל אם יש חדש מעל השמש.
ואולי מה שמעל השמש לא יכול לחצות את השמש אל מתחת לה, אולי בגלל אפלה גדולה מדי מעל השמש, אמר ישראל, והחדש לא יכול לחצות את האפלה ולעבור אל מתחת השמש. וקֹהלת בעצם מדבר על גבולות החיים רק תחת השמש. וזה אין כל חדש, וזה הביטחון של החיים, השמש היא העוגן של החיים. ומסוכן הרצון הנִכסף לחָדָש, במקום השמש. כי החדש הוא ביטול היש, הוא ביטול עוגֶן השמש.
ודיברנו מעט גם על ״עֲשָׂרָה דְּבָרִים שָׁאַל אַלֶכְּסַנְדְרוּס מוֹקְדוֹן אֶת זִקְנֵי הַנֶּגֶב, אָמַר לָהֶן: מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ רָחוֹק, אוֹ מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב? אָמְרוּ לֵיהּ: מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי חַמָּה בַּמִּזְרָח, הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בַּמַּעֲרָב, הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ. חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ...״. כי כשהשמש באמצע הרקיע, אי אפשר להסתכל בה ולראות אותה. ויש תחתיה אי הבנת הדבר שמעֵבֶר לה. היא היוצרת גבול לכל.
[קהלת. (ט) מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה