כאילו חלמתי את חלום האמנוּת והשאוֹל, וראיתי עִם ישראל את השאוֹל שאינו מתמלא לעולם, וראינו שנינו את האמנוּת כשאול, ולא זוועתית היתה הראִיה הזאת, אלא היתה בה מין תקווה לדעת את מעמקֵי הלא מתמלא, את מקום הדומים הלא-חיים שהוא לא מקום, את התהום שנִבראה לפני שהאמנוּת נוצרה, כאילו גם למען האמנוּת.
וחשבתי שוב על השומר הזקן ב״רייקסמוזיאום״ שהציע שאסתכל היטב בדמות המצוירת ב״ An Old Woman Reading״ של רמברנדט, האמִתית כל כך, החיה כל כך בעיניו, כי רוב ימיו הוא רואה את הדבר האמִתי הזה, הלא-חי הזה, וכנראה יודע שהוא רואה את תהום האמנוּת, ושלא יוכל להכיר את סופה, אבל משווה את מה שיש בה לחיים, מקרֵב אותה אליו, החי, לסמוך עליה בעולם-החיים.
An Old Woman Reading, Probably the Prophetess Hannah רמברנדט |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה