הצצתי שוב בסיפוּרים האלה של סם שפרד, וכאילו נזרקתי מים סוער של ״שיקויי השטן״ אל חוף שקצהו ברור ובהיר, ושהשוטטוּת בו קלה, ומה שנדמֶה בו כגן עדן אין בו ההִתהלכוּת של אלֹהים, ובכל זאת התהלכתי בסיפורים שוב, וכאילו התרחב החוף הבהיר, ויכולתי לראות את הטוב והנֶחמד להַשְֹכִּיל, את הנוצָר מבהירוּת החוף ואת המגלֶה את אי-ידיעת גודלו.
״עלילתו של ״שיקויי השטן״ סבוכה ומפותלת מכדי שמישהו יהין לתמצתה. [זיגמונד פרויד]״, נכתב על כריכת ״שיקויי השטן״, אבל מי יהין לתמצת עלילת סִפרוּת, כי מי יהין לתמצת סִפרוּת. וגם את שוֹטְטוּת הסיפוּרים של סם שפרד אין לתמצת. כשהם שבים אלי עכשיו נדמה לי שהמִלים ״אני נולד, בלי מושג״ של סוף הסיפור ״ימי האפָלות״ כמו נולדות בהם תמיד.
רועי כנען כתב באחרית דבר ל״שיקויי השטן״: ״...גם את מגילת היוחסין הנפתלת והטורדנית, המופיעה בקלף של הצייר הזקן, ואת החטאים החוזרים ונשנים בה אפשר לקרוא כפרודיה על תיאורים דומים של בתי אצולה מקוללים המופיעים ברומן הגותי״, וחשבתי שהיא גם מין תמוּנַת אֵין-סוֹף העלילה.
[״אני נולד, בלי מושג״. סוף הסיפור ״ימי האפָלות״. לשוטט בגן עדן. סם שפרד. תרגם עופר שור. הוצאת בבל]
[״שיקויי השטן״. א.ת.א הופמן. תרגם רועי כנען. הוצאת אפרוח]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה