היום בחזרה אל ״אֵצל״ של גנֶסין כפירה במחשבה ישָנָה שלי על השפעַת גנֶסין אצל ס. יזהר, כי אין בשְֹפַת-הסִפרוּת של ס. יזהר הסיבות הגדולות מאד של שפת-הסִפרוּת של גנסין, סיבות עומקֵי תהוֹם וסיבות רוח מרחפת על פני תהוֹם.
ומחשבה אחרת ישָנָה נשמרת אצלי, על מין סכנה תמיד בסגנוֹן, כי הוא עלול לשכוח קצת במין יהירות את הצורך בסיבות גדולות, ועל הצורך תמיד של יצירת-האמנוּת בסגנון ובהתנגדות לו כאחת, ועל הרצון הכמעט נוגע ללב של יצירה אחרת שיופיע אותו סגנון שוב, בָּהּ, כהִתגלוּת חדשה, שלָהּ, כאילו יוכלו להופיע שוב גם סיבותיו העמוקות, שביצירה הראשונה הן כעומקֵי נפש אחת יחידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה