הִנָּךְ יָפָה במצווֹת,...הִנָּךְ יפה בכלאַיִם, הנך יפה בסדין בציצית, הנך יפה בנטיעה, הנך יפה בערְלה, הנך יפה בנטע רבעי, הנך יפה במילה, הנך יפה בפריעה..., ועוד ועוד הנך יפה אומר המדרש על "הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה" שבשיר השירים.
ושאלנו בשיחה שלנו למה הלך המדרש אל כל המצווֹת בקשר ליופי של אִשה. כי כל זה מחזיר אל הבריאה בצֶלֶם, זָכָר ונקבה ברא אותם, אמר ישראל. תכונת היופי מוצגת כאן כחלק מהבריאה של זכר ונקבה יחדיו. והאִשה כאן במדרש שווה לאיש.
נזכרתי בצוּרוֹת אומרים/ות אומרות/ים שלכן/ם שלכם/ן העכשוויוֹת שאינן מכירות ביכולתה של העברית להביע את שני המינים בצורות אומרים, שלכם, בשוויון מוחלט, וביכולתה להביע דווקא את צורות הנקבה ברבים בשתי הדרכים [אומרות, אומרים], ונזכרתי גם בתכונתה של העברית, קצת כמו זו של המדרש, לעמוד נגד צַדיקוּת רבה מדי, כי בה הִגִּיד והִתְנַגֵּד נוצָרים מאותו שורש וקִרבתם היא הכרח, והִכִּיר, הִתְנַכֵּר ונֵכָר נוצָרים מאותו שורש ויש בהִכִּיר זיכרון ההִתנכרוּת והנֵכָר, וכך ישנם בה עָנָה ועִנָּה, הִצִּיל ונִצֵּל, הִתפלל והִפליל, צָלוּל וצֵל, קַל וקְלָלָה, מִשְפָּחָה ושִפְחָה, שַלְוָה ואַשְלָיָה, ואולי, באופן לא ברור [מקור השורש?], ליד שְֹפַת-עֵבֶר ניצבים העבריינים.
בשיחות הנמשכות אנחנו מדברים על הדִמיוֹן של זכר ונקבה זה לזה בתוך הצֶלֶם, ״בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָרוּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״, על דמיון איש ואִשה זה לזה, ועל זניחת בני האדם במשך הזמן את זִכְרוֹן הדִמיוֹן של זכר ונקבה זה לזה בבריאתם המשותפת, ועל מין געגועים עכשיו אל הרגשַת דמיון זכר ונקבה, ועל זיכרונות העתיד הנולדים עכשיו בתוך הגעגועים.
נדמה לי שאדם וחוה המצוירים של דירֶר מראים משהו מזיכרון הבריאה הראשונה, המשותפת, ״בְּצֶלֶם אֱלֹהִיםבָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם״, ומהדמיון ביניהם שנִברא אִתם.
[בראשית א,כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.]
[(טו) הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים:
שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א:
א [ט"ו] הנך יפה רעיתי הנך יפה, הנך יפה במצות, הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצות עשה, הנך יפה במצות לא תעשה, הנך יפה במצות הבית בחלוק תרומה ומעשרות, הנך יפה במצות השדה בלקט שכחה ופאה ומעשר עני וההפקר, הנך יפה בכלאַים, הנך יפה בסדין בציצית, הנך יפה בנטיעה, הנך יפה בערלה, הנך יפה בנטע רבעי, הנך יפה במילה, הנך יפה בפריעה, הנך יפה בתפִלה, הנך יפה בקריאת שמע, הנך יפה במזוזה, הנך יפה בתפילין, הנך יפה בסוכה, הנך יפה בלולב ואתרוג, הנך יפה בתשובה, הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעולם הזה, הנך יפה בעולם הבא. ]
 |
Adam and Eve (two panels)Albrecht Durer |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה