הכלב קבר את סבָתוֹ, כמו השועל, בזרם התודעה של סטיבן דדאלוס, וכמעט צחוקו של זרם התודעה, וכמעט הכרחיוּת היקבעוּת חֶלְקִית של דמוּת הכלב על פי דמוּת השועל, דמוּת כמעט עלובה, וחשובה באותה המידה.
ובזמן שחזרתי לקרוא במונולוג הזה של סטיבן דדאלוס דיברנו על "והיו בעיניו כימים אחדים", כי אמו של יעקב אמרה לו "ימים אחדים" לפני שהלך אל לָבָן, "וישבת עמו ימים אחדים", ועל הפֵּרוּש של רש"י ל"אעבדך שבע שנים" האומר הם ימים אחדים שאמרה לו אמו, שהרי כתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים.
בלי עַזּוּת האהבה ובלי עַזּוּת הזמן, רק כמו ימים אחדים שאמרה לו אמו, כמעט הכרחיוּת תשוּבַת ימים אחדים שאמרה אמו, וכמעט צחוקה של ההכרחיוּת, והוא פתאֹם קצת כמו הכלב שבזרם התודעה של סטיבן דדאלוס, וכבר נדמה גם שסבתו של הכלב היא סבתו של השועל, אותה אחת, כאילו הן מתמזגות לאחת, בלי עַזּוּת הדמוּת ובלי עַזּוּת המוות.
אבל אחר כך נמשתה גופה מהים, מיתה אחרת, הנעימה במיתות, בים, ופתאֹם גם אפשר לדמות אהבה אחרת, כמו במים רַבִּים.
וכל ההשוואות והדִמיוֹנוֹת שלי כאן יכולים להיסחף ולהיעָלם, בקַלּוּת, אבל אני רוצָה את עקבותיהם.
["השוּעָל קובר את סבָתוֹ תחת שֹיח אֶדֶר".
"משהו שהוא קבר שם. סבָתוֹ. הוא נבר בחול..."
"נמשתה גופה. הגיאות מציפה את שרטוני החולות של מפרץ דבלין, הודפת לפניה מסחף דליל של שברי..."
"מיתה בים. הנעימה במיתות הידועות לאדם"
יוליסס. ג'יימס ג'ויס. תרגמה מאנגלית: יעל רנן. הוצאה לאור זמורה ביתן, ספרית פועלים.
בראשית: וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים.
...וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים,
...וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ.
רשי : אעבדך שבע שנים - ב"ר הם ימים אחדים שאמרה לו אמו וישבת עמו ימים אחדים ותדע שכן הוא שהרי כתיב ויהיו בעיניו כימים אחדים ]
