״...אלא אמר הקדוש ברוך הוא עדיין לא נבנה ב"ה ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד אלא יבָּנה בית המקדש ואחר כך מה דהוֵי בסופא הוֵי״. והבנו שאלֹהים אמר שהוא לא רוצה מחלוקת כשאין בית מקדש, אבל כשיהיה בית מקדש הוא ירצה מחלוקת, הוא יכניס מחלוקת.
כלומר אלֹהים לא רצה להכניס את המחלוקות הראויות כאן בעיני החכמים, אלא רק אחרי שיהיה בית מקדש יכניס מחלוקת, וזאת מחלוקת בין מלכוּת ודת, אמר ישראל בשיחה שלנו, כי אלֹהים אומר שהוא מסכים למחלוקת כשיש שכינה בארץ, כי אז אפשר להכריע היכן השכינה נמצאת.
מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם בין דוד ושבע בן בכרי היתה על המלוּכה, והיא רק עניין של בני אדם, של מציאוּת שנקבעת על ידי בני אדם, וכשאלֹהים מסכים שתהיה מחלוקת כשיש בית מקדש הוא בודק את יומרת בני האדם לייצג אותו, אמר ישראל עוד, בית מקדש הוא יומרה של בני אדם, וכשהוא אומר מה שיהיה בסופו יהיה הוא אומר סוף בית המקדש, והוא מסכים לסוף בית המקדש, כי תהיה בו המחלוקת. והמחלוקת בבית המקדש היא של בני אדם עם אלֹהים. אלה המתיימרים לייצג את אלֹהים בעולם. ובעצם אלֹהים מסכים לבית מקדש כדי שייחרב אחר כך. שיהיה ראוי להיחרב.
[קֹהלת רבה: ג ד"א את הכל עשה יפה בעתו, רבי ברכיה אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר מחלוקת שהיתה בין רחבעם וירבעם בין דוד ושבע בן בכרי ראויה היתה להיות אלא אמר הקדוש ברוך הוא עדיין לא נבנה ב"ה ואני מכניס מחלוקת במלכות בית דוד אלא יבנה בית המקדש ואחר כך מה דהוי בסופא הוי, (רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו),]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה