...והם נסמכים על ההִתבוננוּת שלהם על התורה, שמתארת את העולם, אמר ישראל, ויש כאן קִרבה לסוגיית המבול. אלֹהים החליט להחריב את העולם שבנה [וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ], וחז״ל, בעוצמה של הבנת התורה רואים שאלֹהים היה בונה עולמות ומחריבן כמעט כדבר אינסופי, ורק כשהעולם מסוגל לעמוד בזכות עצמו נפסקות הבניוֹת וההחרבוֹת.
ודיברנו קצת על ההבטחה של אלֹהים אחרי המבול, וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וישראל אמר מפני שראה שבני אדם לא יכירו בו. נוח בתֵּבה איבד את האמון באלֹהים, ואלֹהים נהיה תלוי בבני אדם כמו שהיה תלוי בבניָה ובהחרבה.
ואחרי כן במדרש ״זה הפתח פתוח עד התהום שנא' וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד״, כי אלֹהים הוא מתבונן של עצמו בבריאה. רואה את כל מה שעשה. עד התהום שעשה.
[קֹהלת: יא אֶת-הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ;
קהלת רבה (וילנא) פרשה ג
א [יא] את הכל עשה יפה בעתו, א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה ראוי להבראות קודם לכן אלא לשעתו נברא שנא' את הכל עשה יפה בעתו, א"ר אבהו מכאן שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי, ר' אלעזר אומר זה הפתח פתוח עד התהום שנא' (בראשית א') וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד,]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה