יום שני
דמותו של וַן לוונהוק מרחפת כפולה במחשבותַי, בזיכרונות רחוקים מן הספרים של ימֵי ילדוּתי וברושֶם תעתוּעֵי ״מייסטר פרעוש״ של א.ת.א הופמן.
כפילוּתה אצל הופמן נהיית כמעט מובנת מאליה.
יום רביעי
במרפאה ב״אסף הרופא״ אני מדמה שבעינֵי רוחו ראה וַן לוונהוק גם וירוסים.
יום חמישי
בתחילת הקריאה ב״אדה או החֶמדה, כרוניקה משפחתית״ של נאבוקוב מין שמחה בגלל שיבוש המשפט הידוע, ואולי גם איזה רושֶם משפיע על המחשבות על ״מייסטר פרעוש״. אולי איזו התבהרוּת שלהן.
[ועוד, השפעת התרגום של רועי כנען עלַי.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה