[17] שיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי

 

עלה עניין ההבדל בין הברוּאים והנִבראים, ששניהם "בריוֹת", שהוא צומח מעניין שתי הבריאוֹת בספר בראשית, "א,כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ", ו" ב,ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וכתב הרב אשכנזי "דאֵין לומר בשום אופן כי יש לברוּאים מציאוּת מצד עצמם כלל ועיקר, ואין בזה אלא אחיזת עינים בלבד, כדכתיב ה' לבדו ביום ההוא...", כי הברואים, להבדיל מהנבראים, הם כמין צֵל, כמין דמוּת דומה לאלֹהים. כי הוא לבדו. ואף על פי שנדמה שתיאורם כמין צֵל מסַפֵּק, אמר ישראל, הרי צל צריך שיהיה עֶצֶם שהוא צִלּוֹ, ובעצם הברואים הם רק דמויֵי צֶלֶם, ומניטו אומר אין בזה אלא אחיזת עינים בלבד, כי היכולת לאחוז היא כמעט עבודה זרה. 

אבל עיקר העיסוק של מניטו בנִבראים, ודווקא בבני האדם שבהם, כי הם מייצגים את כל הבריאה, את השיח של העולם, כי האדם הוא יצור בעל תודעת התולדה, תודעת הזמן, ומדובר כאן בהגדרת העולם מול האל ממבטו של האדם, אמר ישראל. 

והנבראים הם בעלי יכולת בחירה, ונבדלים בזה מהברואים. אבל לאל יש אחריות על הנבראים, שיש להם אוטונומיה שיונקים מהחלל, מהחלל שהוא הֶעדר האל,  אחריות גם על אלה שנובעים מתוך הֶעדר האל. ואמנם יש לנבראים קיום אוטונומי לגמרי בעולם הריבוּי, אבל הריבוי מבטא את עצמו של הבורא, כלומר את הרצון של הבורא לבחור אַחֵר ממנו, אַחֵר ממנו שמקיים באופן מסוים גם את הבורא. והריבוי מלמד שהאל יכול להיות גם דבר והיפוכו. האחר מלמד את האל מי הוא. 

[ואחרי "בְּרֵאשִית בָּרָא אֱלֹהִים" כל הבריוֹת הן נבראים. 

ובספר בראשית גם לארץ יש רצון, והיא עושה דבר שונה ממה שאמר לה אלֹהים לעשות] 

["...והענין הוא דיש הבדל בין הנבראים ובין הברואים. באשר אף על פי ששניהם נקראים בריות, לא הרי אלו כהרי אלו, ונשתנו בתולדותיהם וביוצא בהם באשר הברואים מניה וביה כנודע וכל בריאתם יש מיש בסוד האצילות שלשלת הקבלה, ובעבורם דייקא אמרו דלית אתר פנוי מניה. וזה בא לנו עד הבחינה התחתונה של עולם היצירה....... ועד כאן אין קושיה כלל, כי לברואים אלו ודאי הצמצום הלז הוא הוא קיומם דאין לומר בשום אופן כי יש לברואים מציאוּת מצד עצמם כלל ועיקר, ואין בזה אלא אחיזת עינים בלבד, כדכתיב ה' לבדו ביום ההוא, אמנם הנבראים ודאי בריאתם יש מאין ממש..." מהחיבור של הרב אשכנזי]