[18] שיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי

 

עדינים הרווחים בין הברוּאים והנִבראים והרווחים בין הבְּרִיּוֹת והבורא, ועָדִין הרווח בין עמידתם ובין סכָּנַת ההיבלעוּת וההִתבטלוּת. 

כתב הרב אשכנזי "...ולכך פרשו רבותינו ז"ל בשם קול שדי, שבאותה מידה אמר לאלוהותו דַי מלמעלה למטה, ולעולמו דַי מלמטה למעלה", ובשיחה שלנו אמר ישראל שהשאיפה אל מעֵבֶר ליש היא מהרצון המשותף של האור היוצר את הברואים והחלל היוצר את הנבראים. ובמעבר מאור אינסוֹף לסוף היה צריך לעצור את החלל שלא יתפשט מדי. כי הרצון של החלל הוא להתפשט עד אין סוף,  עד שהחלל עלול לזרוק את האלוהות לגמרי. קול שדי אומר לחלל-עולם די. כי החלל יכול להשמיד את האינסוף, את הבורא. ובזמן הבריאה ב"בראשית" רואים שהקול, הדיבור של אלהים חזק מאד, אמר ישראל. 

ועוד אמר, "קול שדי" כאן מדבר על ספירת [מידת] יסוד, שמבדילה בין המציאוּת כפי שהיא ובין העולמות. יש רצון להפריד מאד בין המציאות הקונקרטית ובין העולמות והמידות, שהן ערכיות, אמר, אין לחפש את המידות במשהו קונקרטי. האל אומר לעולם די, והעולם סגור, קונקרטי, פועל באופן של חוקים. 

וודאי בריאת הנבראים היא יש מאין ממש, כתב הרב אשכנזי, ואמר כך החלל הוא ממש, ובהכרח הוא מוגבל, מוגבל בהתגלוּת שלו בעולם, ודיבר רק על תפקודו ולא על מהותו. ורק בגלל קיום התנ"ך, הנבואה, הוא יכול לדבר על האַיִן, כי לא הכל נמצא בתודעה של אדם אלא קיים בנבואה, והנבואה היא ממש, מתארת את מה שהיה, שהוא רק סכמה, ובכל זאת גם ממש, אמר ישראל, ועל הנבראים נפקד כל היקום, כי תכלית היקום היא הנבראים, כי הם מודעים להיותם נבראים ולהֱיוֹת העולם עולם. ויהיה להם תקומה לאחרית מצד עצמם, אם יזכו. יש להם משהו מן ההכרח שבא מהחלל, ליצור גבולות של עצמם [בריבוי] וזה המאמץ שלהם, וכל אחד מהם ממשיך את המאמץ שעשו לפניו, ולכן יש להם אחרית, ימים אחרים מאלה של עכשיו. 

ועוד החיבור ימשיך אל הסכנה להתבטל שיש בכיסוּף המושך את הבריוֹת למעלה למעלה עד מקום תשוקתם ממש. 

["...והענין הוא דיש הבדל בין הנבראים ובין הברואים. באשר אף על פי ששניהם נקראים בריות, לא הרי אלו כהרי אלו, ונשתנו בתולדותיהם וביוצא בהם באשר הברואים מניה וביה כנודע וכל בריאתם יש מיש בסוד האצילות שלשלת הקבלה, ובעבורם דייקא אמרו דלית אתר פנוי מניה. וזה בא לנו עד הבחינה התחתונה של עולם היצירה והוא עד היסוד ב"ה, דעליה איתמר [כמו שנאמר] אדון כל התולדות ולכך פרשו רבותינו ז"ל בשם קול שדי, שבאותה מידה אמר לאלוהותו די מלמעלה למטה, ולעולמו די מלמטה למעלה. ועד כאן אין קושיה כלל, כי לברואים אלו ודאי הצמצום הלז הוא הוא קיומם דאין לומר בשום אופן כי יש לברואים מציאוּת מצד עצמם כלל ועיקר, ואין בזה אלא אחיזת עינים בלבד, כדכתיב ה' לבדו ביום ההוא, אמנם הנבראים ודאי בריאתם יש מאין ממש. ומצד שעליהם נפקד כל היקום עתיד להיות להם תקומה לאחרית הימים מצד עצמם הם, אם יזכו,... " מהחיבור של הרב אשכנזי]