כמעט נגמר הקיץ, והשיחות שלנו ממרחק לא הגיעו אל סוף החיבוּר הזה, ואל סוף ההבנה.
כתב הרב אשכנזי בהמשך החיבור "וצריך להבין, וכי באיזה כוח שבכוחות יכולים הנבראים להימצא". כי יש הכרח להבין, והנבראים הם כל הנפשות החיוֹת אבל כאן הוא מדבר על האדם שיש לו הכרַת היותו נמצא, אמר ישראל, על הנבראים היכולים להימצא במציאוּת מכוחות עצמם. מצד אחד רק מהיותם נבראים הם יכולים להיות במציאוּת, ויש צורך בצמצום של האורות כביכול, כי הוא יוצר את הקיום שלהם, את זכות הקיום שלהם, ומצד אחר הם מתקיימים בכוח עצמם.
והחיבור הגיע אל "עד חילוּל ממש", כי הצמצום הקדמון הגיע עד מדרגת החלל, פירוש מקום פנוי בהחלט, וזה העדר אלוהות מוחלט, ועומד שם האדם, בעל תודעה, ומבין שהוא נמצא בהעדר אלוהות.
וישראל אמר על "ועדיין אינו מובן למה ועל מה זה באשר היה די להקטין האורות ..." זאת שאלה כמעט כופרת, טוענת שהרי אלֹהים יכול לצמצם את עצמו ואת האור עד שיוכל האדם לעמוד מולו ולסבול את זה, ולמה צריך חלל פנוי בהחלט. עד חילול ממש. חילול אלהים. אלהים עושה עצמו לגמרי לא קיים, עצמו חלל שלם.
כי ב"חילול ממש" ישנו עניין החלל, אמר, ישנו המקום שאין בו כלום מהאל, מהקדוּשה שלו, אבל הברוּאים והנבראים הם בחלל הממש הזה. הברואים הם בגלל רצון האל, אבל כשהם הופכים לנבראים יש ממד עצמי מוחלט שלהם עצמם, ומניע אותם הרצון שלהם, שהוא לא רצון הבורא. והוא רצון כמעט מוחלט, שבא מתוך קיומם בחלל המוחלט.
רק כשאלֹהים יכול להיות מחולל לגמרי יכול להיות הרצון של הנבראים. וזה בעצם גם כוח החלל לעמוד מול האל.
[...וצריך להבין וכי באיזה כח שבכוחות יכולים הנבראים להימצא במציאות כלל, עד כי נאמר שצריך איזה צמצום באורות כביכול, כדי שיוכלו להתקיים. וכאילו כבר נמצאים גם הנבראים בחינת מה. לכן יש לומר דאיכא [שיש] צורך בדבר הצמצום גם מצד אחר לגמרי, והוא מה שפירשו רבותינו המקובלים כי הצמצום הקדמון הגיע עד מדרגת החלל, פירוש מקום פנוי בהחלט, ועדיין אינו מובן למה ועל מה זה. באשר היה די להקטין האורות עד שיוכלו להגיע למדרגת השפלות הרצויה, וכי היפלא מה' דבר? ולמה הוצרך כביכול להעמיק הצמצום הלז עד מדרגת החלל לגמרי, אשר סודו כפשוטו חילול ממש?" מהחיבור של יהודא ליאון אשכנזי.]
[וודאי הכתיבה שלי על השיחות לא משיגה את ההבנה ההכרחית]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה