כאילו כל הספרים החדשים והישנים פתוחים אצל תומס מאן, ובהם כולם יכולה לחלוף רוח יְפִי-המראֶה של נער, כמעט כאותה רוח ממש. רוּחַ מספר בראשית, ורוח מ"מוות בוונציה", ורוח ב"יוסף ואחיו", נהיות כמעט כאחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה