[19] שיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי

כשהשיחות שלנו מתקרבות אל סוף החיבור ואל סופָן נדמה לי שהכיסוּף של הבריוֹת אל מקור כל המקורות זוכר את הִתגברוּת נוֹרָאָה על העֶצֶם, שיש בה  הנורא, אבל הרי רק את רושמם של ההִתגברוּת הנוראה ושל הנורא הוא יכול לזכור. 

ועזה כמוות אהבה, שיש בה מוות ממש, אולי מעניקה להם, לבריוֹת, הרף עין של ראיית הנורא. 

לפני שהגיע בחיבורו אל עניין הכיסוּף המושך הבריות למעלה מעלה ואל עזה כמוות אהבה כתב הרב אשכנזי שכל ההשתלשלוּת היא לצורך הנִבראים דווקא, ושבעבור הנִבראים נתקיימו גם הברית וגם הברכה, והברית היא עם האדם, שיִרדה וישלוט בעולם, ואחר כך עם אברהם, בשביל תיקון עולם, כי אלֹהים זקוק לאדם ולאברהם, והברכה היא תוספת ליש, למציאוּת, והאדם צריך להכיר את היש ולהשתוקק לתוספת מעֵבֶר ליש. 

אך, הכיסוף המושך הבריות למעלה מעלה עד מקום תשוקתם ממש, כתב בהמשך, וישראל אמר האדם שהוא בחינת צֶלֶם אלֹהים רוצה להתמזג עם האין סוף, עם הבורא, אבל הרצון הזה, להיות אלֹהים, יבטל את העולם של בני האדם. המציאוּת תפסיק להתקיים בשבילם אם ינסו להגיע למקור. ועזה כמוות אהבה תמית ממש. 

כי החלל [המציאוּת], אמר, מאפשר לנבראים לחיות, והוכרחה החוכמה העליונה לברוא מקודם חלל פנוי, אמר, כדי שירצו את החלל ולא ישתוקקו לאור אינסוף. כדי שלא יִבָּלְעוּ ממש בנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. והרי הגן נועד לאלֹהים, והוא הניח את האדם בו, וההיבלעוּת של בני האדם בנהר היוצא מעדן היא היבלעוּת בשורש הגן, בְּעולם הנשגב, בלי להגיע אל הפיצוּל לארבעה הנהרות, שהם הריבוי בעולם והגבולות בעולם. 

["...כי בעבורם נתקיימו גם הברית וגם הברכה, ובמה שסוף מעשה במחשבה תחילה נמצא כי שלשלת אצילות כולם, כלומר כל שלשלת ההשפעה עד בחינת סוף ולא עד בכלל, נשתלשלה באצילות לצורך הנבראים דווקא. אך, הכיסוף המושך הבריות למעלה מעלה עד מקום תשוקתם ממש, ואף על פי שנודע להם באמת ובאמונה שיש סכנה להתבטל בזה המקום בישות לגמרי, הכיסוף הזה המושך אותנו לראש כיסופא דכל כיסופין, יש בו גם כן בחינת מניעת המציאות אף לנבראים, משום קפיצת האהבה עד שתחפץ. 

כי אז עזה כמוות אהבה, ולא שייך לומר למיתה כזו יקר בעיני ה' כלל, לפיכך הוצרכה החכמה העליונה לברוא מקודם חלל פנוי, כדי שהחלל הזה ומסיטרא דיליה יוכל למשוך הנבראים מנגד לתשוקתם ממש, כל אחד לפי דרגא דיליה דאם לא כן היו הנבראים נבלעים ממש בגו ההוא נהר היוצא מעדן להשקות את הגן..." מהחיבור של הרב אשכנזי]