יום שלישי, 15 בספטמבר 2020

סוף השיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי


כמעט רק על הזַכּוּת. כי אף על פי שהחיבור ממשיך עוד קצת ב"נוח לו לאדם שלא נברא, כי כל ענין של הנברא במה שהוא נברא, הוא סוד ביצר הרע הבא מכוח אותו החלל כדכתיב 'לבי חלל בקרבי' וכתיב וברא את הרע...", שיש בו עניין האל החייב להכיר את הרע, אי-השלמות של העולם ושל הנבראים, ולבי חלל בקרבי שהוא גם באלהים עצמו, היה נדמה לי שהגיע החיבור אל כלל יופיו כבר ב"נבלעים ממש בגו ההוא הנהר היוצא מעֵדֶן להשקות את הגן, ולא היה להם אפשרות כלל לזַכּוֹת ולהִזָּכוֹת...".  

לזַכּוֹת ולהִזכות, בגלל הרצון שלהם לזַךְ, להיות עצמם זַכִּים, אמר ישראל, והם יכולים להיות זכים כשיש להם זְכוּת. והזַכּוּת, אמר, היא במעבר בין כלי לכלי, בין מידה למידה,  כגון מידות דין וחסד, עדינוּת וחריפוּת, שיש להן מניעים הפוכים, וכאילו לא יכולות לחיות זו לצד זו, והזַכּוּת היא אפשרות מעבר בין שתי מידות. בגלל הזַכּוּת אפשר לסבול את המידה האחרת. ובלי זכות והיזכות לא היתה לנבראים היכולת של הקיום הזך, העדין הזה. 

ונכתב בחיבור לעלות כל אחד לסתר מדרגתו. מפני שהנבראים באים מהחלל לכל אחד יש היחוד שלו, בגלל הריבוי, כלומר לכל אחד יש המדרגה שלו, והוא צריך להגיע רק למדרגה שלו ולא לאחרת. ואז הוא לא נבלע. 

והמדרגה היא נסתרת לו, והוא צריך לעשות את מאמץ הזַכּוּת שלו, ולא יודע מתי המדרגה שלו מתוקנת. והוא לא יידע. זה מאמץ מתמיד לזַכּוּת. הוא לא יכול להגיע למדרגה השלמה כי חלל בקרבו. כלומר הוא שומר כל הזמן בתוכו את אופן ההיווצרות שלו, שהיא בתוך החלל. וכבר החלל לא שלם, כמו העולם בבריאה בספר בראשית. 

וכמובן הזכירו לי הדברים האלה גם את עדינוּת הרווחים בין הברוּאים והנִבראים והרווחים בין הבְּרִיּוֹת והבורא, ובין עמידתם וסכָּנַת ההיבלעוּת וההִתבטלוּת, ואת הצורך בתיאוּר אינסוֹף כאור אינסוֹף, התיאור הזַךְ למה שאי אפשר לתאר


["...כי אז עזה כמוות אהבה, ולא שייך לומר למיתה בזו יקר בעיני ה' כלל, לפיכך הוצרכה החכמה העליונה לברוא מקודם חלל פנוי, כדי שהחלל הזה ומסיטרא דיליה יוכל למשוך הנבראים מנגד לתשוקתם ממש, כל אחד לפי דרגא דיליה דאם לא כן היו הנבראים נִבלעים ממש בגו ההוא נהר היוצא מעדן להשקות את הגן, ולא היה להם אפשרות כלל לזכות ולהזכות, ולעלות כל אחד לסתר מדרגתו ברצונו ובקומתו ובצורתו הרצויה לו. ובזה יובן שאמרו ז"ל נוח לו לאדם שלא נברא, כי כל ענין של הנברא במה שהוא נברא, הוא סוד ביצר הרע הבא מכח אותו חלל כדכתיב לבי חלל בקרבי וכתיב וברא את הרע..." מהחיבור של הרב אשכנזי] 

 


                                                                   


 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה