המדרש בוחר בספק, בלא-ברוּר הנמצא ב" וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" ["שמות"], ואומר שהר האלֹהים וחורֵב הם לא אותו הדבר, ואומר "שלש כריתות כרת הקדוש ברוך הוא כשיצאו ממצרים, אחת כשעמדו לפני הר סיני, ואחת בחורֵב, ואחת כאן" [תנחומא פרשת ניצבים], והר סיני וחורב כאן מקומות שונים, ויש כאן "ואחת בחורֵב", והמדרש אומר שאלֹהים כרת את הברית בחורב מפני שאלה שיצאו ממצרים בִּטלו את זו שבסיני, את לוחות הברית, ואמרו אלה אלֹהֶיךָ על העגל.
שאלנו מה היה בברית בחורב, וראינו בדברי משה בספר דברים עמדתָ לפני יהוה אלֹהיך בחורב, ועוד בדברי משה שם "כרת עימנו ברית בחורב", והמדרש אומר על הברית הזאת וקבע עליה קללה למי שחוזר בדבריו. למי שיבטל אותה.
ומהי כאן קללה למי שחוזר בדבריו, שאלנו. היא גם קללה לאלֹהים אם הוא חוזר בדבריו. שדבריו נאמרו בברית.
וקללה היא נדר הפוך, אמר ישראל.
ואחרי כן היינו צריכים לשאול למה אלֹהים נזקק לברית, לשבועה.
ועוד אמר ישראל, הברית של הר סיני בִּטלוה מפני שלא היה נציג של אלֹהים בארץ, משה עדיין לא ירד, והברית ההיא היתה בין אלֹהים וישראל וכל העמים בעולם, והברית בחורב היא להוציא את ישראל ממצרים, וגם בה יש קושי כי משה ייצג את אומות העולם כמצרי.
[וחשבנו שסיני כמעט ערטילאי לעומת חורב, ושהברית של הר סיני, שבִטלוה, כמעט ערטילאית, ולא הבנו זאת לגמרי, אף על פי שראינו, כמעט בדמיוננו, את השם חורב כברור יותר מהשם סיני].
[ מדרש תנחומא. לעברך בברית ה' אלהיך וגו'
שלש כריתות כרת הקדוש ברוך הוא כשיצאו ממצרים:
אחת כשעמדו לפני הר סיני,
ואחת בחורב,
ואחת כאן.
ולמה כרת הקדוש ברוך הוא עימהן כאן?
מפני שאותו הברית שכרת עימהן בסיני, בטלוה ואמרו: אלה אלהיך (שמ' לב ד).
לפיכך חזר וכרת עימהן בחורב, וקבע עליה קללה למי שחוזר בדבריו.
ואין לשון לעברך, אלא כאדם שאומר לחברו, העבר בך קללה אם אתה חוזר בי בדבר הזה. ..
[
[דברים פרק ה
א וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם. ב יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית--בְּחֹרֵב
דברים ד' י֗וֹם אֲשֶׁ֨רעָמַ֜דְתָּ לִפְ נֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒
דברים כט,יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. כט,יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
שמות ג, א וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.
שמות ג, יב בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה