כמעט כחום היום הִגענו אל קצֵה השיחות על המדרש, אל זקנֵי ישראל בגולה האומרים יצאנו מרשותו ונהיֶה ככל העולם, וכמעט בקצה ראינו את ההשתוקקוּת של אלֹהים אל ישראל ב"וכאשר נשבע לאבותיך, ואמר מלך אסור ברהטים, ואין אסור אלא שבועה שנאמר ואָסרה אִסָּר על נפשָהּ, לפיכך אינו יכול לעבור שבועתו...", כי אלֹהים הנשבע כאן יכול לאסור על נפשו כמו שאִשה אוסרת על נפשה, ויש כאן השוואת אלֹהים לאִשה דווקא, הגדרת אלהים כאִשה, וב"בראשית" מישהו ימשול באִשה, וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ, ואף על פי שבשפה התנכית האִשה קובעת את פניוֹת ההִסטוריה, היא מוגדרת כמי שיש לה תשוּקה אל המוצָא שלה, אל המקור שלה, האיש.
והתשוקה נפלאה והרסנית וכמו נוגעת בדבר שורף, אמר ישראל, וכשהמדרש הופך את אלֹהים לאִשה וכשאלֹהים נשבע לישראל, יש בו התשוקה לישראל. וישנו כאן אלֹהים הבורא מציאוּת, בשבועה, ואלהים המשתוקק. וכשאלֹהים משתוקק אליהם ונשבע להם יש לו תקווה בַשבועה, אבל יש גם חידלון שלו, כי מכל העולם נשארו לו רק ישראל, וכמו ב"והוא ימשול בָּךְ" ישראל מושלים באלֹהים. ותמיד הם יכולים לעזוב אותו.
והמדרש אומר כשביקשו לפרוק עול שבועתו בימי יחזקאל. כי ישראל בגלות הוא לא ישראל כעַם של כֹּהנים בארץ ישראל, וזקני ישראל בעצם אומרים כאן יצאנו מרשותו כעם של כֹּהנים בארץ ישראל ונהיֶה ככל העמים. הם אומרים שהגדרת עם קדוש וכֹהנים לא יכולה להתקיים מחוץ לארץ ישראל. הם רוצים לבטל את היותם עם קדושים.
[ואחרי כן הלכנו אל התחלת נדרים במִשְנָה.]
מ"כְּחֹם הַיּוֹם". טשרניחובסקי: אַחַר נִתְגַּלָּה הַדָּבָר:
גָּמַר וֶלְוֶלֶה בְּנַפְשׁוֹ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – שֶׁיַּעֲלֶה
בְּעַצְמוֹ לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, - וְהִמְתִּין לַמְּשֻׁלָּח בַּמִּגְרָשׁ.
חָמַד לוֹ לָצוֹן הַמְשֻׁלָּח וְהִסִּיעוֹ קִמְעָא בַּדֶּרֶךְ.
[יחזקאל כ א וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה; וַיֵּשְׁבוּ, לְפָנָי. {ס}
מדרש תנחומא ניצבים:
וכן אתה מוצא כשבקשו לפרוק עול שבועתו בימי יחזקאל.
מה כתיב שם?
באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' (יחז' כ א).
אמרו לו: בן כהן הקונה את העבד, מהו שאוכל בתרומה?
אמר להם: אוכל.
אמרו לו: אם חזר כהן ומכרו לישראל, לא יצא מרשותו?
אמר להם: הן.
אמרו לו: אף אנו כבר יצאנו מרשותו, נהיה ככל העולם.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה