מצאו חן בעינינוּ כל כך הדברים האלה, ״...שָנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ- אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה״, שאתה לא עושה בהם דבר נכון ולא עושה בהם דבר לא נכון ואין חפץ, כביטוּל החיים, ואם אין חובה אין דין, גם אלֹהים לא יכול לדון אותך, ובעצם הם אומרים כאן שביאת המשיח היא דבר רע,
והדברים שאומר שמואל, ״אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ״ [המלכויות משַעבדות], ושאלנו איפה ימות המשיח אם הם לא העולם הזה, וחשבנו שהם העולם הלא זה, וראינו שהוא לא אומר שיהיה שלום בימות המשיח, לא יהיה וגר זאב עם כבש, ואף על פי שאֵלֶּה יְמוֹת המשיח לא יחדל אביון מן הארץ.
וישראל דיבר עכשיו על לא יחדל אביון ועל בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, ואני ראיתי צַעַר, בימות המשיח לא יחדל הצער מהארץ.
וישראל אמר אם לא יהיה שִעבּוּד מלכויות, האם עם ישראל יחזור לארצו בימות המשיח, ואם הוא יחזור ויקים מלכוּת משלו האם היא לא תתקיים? הרי גם היא משַעבדת. את העם.
והמחשבה על משיח, אמר, היא מחשבה תמימה על אדם אחד מושלם, שְאִיפָה תמימה, וכאן שמואל אומר תצטרכו לבטל את האדם האחד המשיח כי הרי לא יהיה שִעבוד. הוא מראה סתירה בימות המשיח.
[וימי הרעה כאן הם ימי הזִקנה הם ימי החוכמה. וכך ימי הרעה הם ימי החוכמה המצטברת]
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנא עמוד ב:
וזכר את בוראך בימי בחורותיך עד שלא יבאו ימי הרעה - אלו ימי הזקנה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ - אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה