האם הם אומרים שהוא זב מבשרו כי הוא לא זכר את בוראו ב״דַּבֵּר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יהיה זב מבשרו וגו', הה"ד (קהלת יב) וזכור את בוראיך בימי בחורותיך״ [ויקרא רבה], והזב מבשרו בפרשת מצורע, והזוֹב והצרעת הם פגיעה בַּצֶּלֶם, בגוף העירום, ופגיעה בצלם היא פגיעה באלֹהים, אבל אולי האיש שכח את אלֹהיו בגלל הפגיעה הזאת, אומר ישראל כשאנחנו מנסים להבין את הדברים הכתובים. וגם אלֹהים אשם, הוא אומר.
וגם בברית מילה, הברית בין אדם ואלֹהים, יש פגיעה בצלם, הוא אומר, וצרעת היא קצת כמו ברית מילה הפוכה, פגיעה בצלם עם אַשמה ולא עם ברית.
ואנחנו נמשכים לחזור קצת אל עניין הבושה, וכבר חשבנו על ראִיית הפגמים בעומֶק הגוּף, וכבר היה נדמה לנו שהבושה קשורה גם במוות שבו יהיה הגוף מוטל בהתגלוּת חומריו הנִטמאים.
ואנחנו מדברים קצת על הכֹהן, מקורב לאלֹהים, היחיד המבין מהי צרעת, וההבנה היא על קדוּשה וטומאה, והכהן מְטַמֵּא את הנֶגַע, ״וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ״, ואני שואלת על ״וְטִמֵּא״, האם הנֶגַע אינו טמא בלי טִמִֵּא, וישראל אומר הכֹהן מגדיר את הטומאה, מגדיר את הנגע כטמא, ובלי הכֹהן התופעה לא מוגדרת כטמאה. והוא אומר עוד, טומאה וטהרה מוגדרות רק אם אתה משתוקק להיות בתוך העולם של טומאה וטהרה. אם אתה רוצה להיות בעולם של טומאה וטהרה.
ויקרא רבה (וילנא) פרשה יח סימן א (פרשת מצורע)
א [טו, ב] דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יהיה זב מבשרו וגו', הה"ד (קהלת יב) וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, תנן עקביא בן מהללאל אומר
ויקרא: ב אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת--וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים. ג וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ--נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ.
אִישׁ אִישׁ, כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ--זוֹבוֹ, טָמֵא הוּא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה