בשיחה שלנו אמר ישראל על ״הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה״ כי הִסתכלוּת מביאה לידי עבירה, ובחיים אתה צריך להסתכל, החיים הם עבירה, ודיברנו על ״ודע מאין באת מטִפָּה סרוחה״, כי טִפָּה סרוחה היא באדם, והיא טומאה, והם לא אומרים שהוא נולד בצֶלֶם אלהים, אמר ישראל, וכאן טִפָּה סרוחה היא תיאור מציאוּת שתמיד יש בה אי-שלמוּת וטומאה וטהרה.
ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים, שהוא הבורא שלך ובכל זאת באתָ מטִפה סרוחה, ואתה עומד לפניו בגלל חיים שהם עבירה, אבל הוא ברא את העולם הזה שיש בו חיים.
ובדבר אחר, ״וזכור את בוראךָ, בְּאֵרְךָ זו ליחה סרוחה בּוֹרְךָ זו רִמה ותולעה...״, וחשבנו שבוראךָ הוא כמעט הבְּאֵר וכמעט גם הבּוֹר, וזה דיבור על הבריאה של אדם, נברא מליחה סרוחה.
וישראל אמר כשיִתן דין וחשבון ידון במה שהגיע אליו מטפה סרוחה.
אבל הדבר הסרוח נמצא גם בבוראוֹ.
: ויקרא רבה (וילנא) פרשה יח סימן א (פרשת מצורע)
א [טו, ב] דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יהיה זב מבשרו וגו', הה"ד (קהלת יב) וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, תנן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך לעפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וכו' ר' אבא בר כהנא אמר בשם רב פפי ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי שלשתן דרש ר' עקיבא מתוך פסוק אחד וזכור את בוראך, בארך זו ליחה סרוחה בורך זו רמה ותולעה בוראך זה ממ"ה הקדוש ברוך הוא שעתיד ליתן לפניו דין וחשבון, בימי בחורותיך, ביומי ט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה