אבל אנחנו לא משֹיגים את הָעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ, ובני האדם תמיד יחפשו לדעת מהו, ויַענו בו בלי סוף, בלי לדעת מה יש בו. והעניין גדול מאד והוא מעורפל כשהוא גדול כל כך, אמר ישראל, והיה נדמה לנו שהוא עניין הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סֽוֹף.
ואנחנו לא משֹיגים את העולָם שנָתַן בְּלִבָּם, העולם שהוא באופן מוחלט בתוך גבולות לב בני האדם ובני האדם לא יכולים להשֹיגו, להשֹיג עד הסוף את המעשה אשר עשה אלֹהים. העולם סופי, מצומצם, אבל לא ניתן להשֹגַת בני האדם.
והם רַבִּים אבל לִבָּם. לב בני האדם. בדוֹר אחרי דוֹר, ברבים אחרי רבים, אבל גם לא יכולים להיות יחדיו כל הדורות.
ועל לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אמר ישראל לא יִמְצָא בכל מה שיכול להימצא.
[קהלת ג: רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ: (יא) אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף:]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה