כמעט התחלת הסתיו ואנחנו מדברים על התחלת עניין יִתרון הָעוֹשֶֹה ולא עניין יתרון לָאָדָם [מַה־יִּתְרוֹן לָאָדָם...], וכמובן אנחנו מדברים על וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ [וַיַּעַשׂ שעליו הרעיש בן זומא את העולם], ועל היות כל עשֹייה קשורה כך גם באלֹהים. ומה יתרון העושה הוא של כל מי שעוֹשֶֹה.
ועושה קרוב ליָצַר, לא לבָרָא, וישראל אומר שהוא גַּס יותר מיָצַר, אין בו גבולות ברורים של המעשה. וכך, הרקיע שעשה הוא דבר לא סגור, לא לגמרי ברור. אבל הוא מבדיל באופן ברור בין מים למים.
ובשאלה מה יתרון העושה גם מה יתרון לאלֹהים. כי אלֹהים שברא את העולם, שברא חלל ומקום, אין לו כל יתרון בתופעות שנמצאות בחלל ובמקום. ולכל העושה, גם לאדם העושה, בתוך העולם הנברא אין יתרון. כי הוא עולם של גבולות, של מקום וזמן.
אבל בעָמֵֽל נמצא יתרון העושה כמעט בלי סוף, בעָמָל המתמשך הלא נגמר [המזכיר את העשייה הלא נגמרת של סיזיפוס, אבל לא במובן של חוסר תכלית], הקשור לתנועה אין סופית, ובעצם, המשמֵר את העשייה לאורך זמן. ויתרון העושה הוא בעָמָל, בממד האינסופי של העָמָל.
ועל ״כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד״ באיוב ישראל אומר שהוא יולד למשהו שלא ברור מהי העשייה בו, ואנחנו מדברים על עָמָל כעל דבר שיש בו ממד של סֵבֶל. שאין השֹגַת דבר בו.
[קהלת פרק ג
(ט) מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל:]
[רש״י:
"כי אדם לעמל יולד" - כי אי אפשר שלא יחטא ויקבל עמל בחטאו לקבל פורענותו ואינו כבני רשף שהם מלאכים ורוחות שהם יגביהו עוף ואינם מן התחתונים (יגביהו לעוף ולהיות מן התחתונים סא"א) לשלוט בם שטן ויצה"ר]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה