הוא גם צורֶך המופשט והמוחשי, צורֶך הצֶלֶם ועָפָר מן האדמה, ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״ ו״וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה״, והוא גם בדברֵי התלמוד, ״שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם״. אבל ״הכל ברא״ ו״יוצר האדם״ ביחד כאן, אמר ישראל בשיחה הנמשכת, ואמר יש בזה הדהוד של ״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה״ [ישעיהו מה], ויוצר האדם מהדהד את יוצר אור, יֵש מיֵש, ובעולם יצירה יש דמיון, מחשבה והתחלת עשייה בין מופשט ומוחשי, בתוך המערכת של כוחות מנוגדים, בקצה האחד המוחשי והשני נוגע לא נוגע בו והוא המופשט.
וכך, יוצֵר האדם כאן, יֵש מיֵש, הוא היחוּד של האדם לעומת שהכֹּל ברא, האדם כאן הוא מיוצר ולא מאידיאה, הוא בתוך גבולות המציאוּת. ויש בו גם ממד של עמידה מעֵבר למוחשי, כי יש בו גם בצַלְמוֹ.
ועוד דיברנו על הוספַת ״ברוך אתה יהוה אלֹהינו מלך העולם״ בטכס הנישואים, שיש בו עמידה של האדם מול האל, וב״ברוך אתה״ אתה הנוכח, הברכה מכריחה את אלֹהים להיות נוכח בטכס [בָּרוּך, כמו נדרים, משתף את אלֹהים בברכה], והטכס הוא כדי להנכיח את אלֹהים.
והטכס הפריד בין דברי התלמוד ובין ״בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם״, כי בצֶלֶם אלֹהים מנוגד ליוצר האדם, וכי יוצר הוא לא בורא, אמר ישראל, ודיברנו עוד על יָצַר [את האָדָם] בְּצַלְמוֹ שבדברי התלמוד,שהוא לא כמו וַיִּבְרָא [אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם] בְּצַלְמוֹ, הדבר המופשט הנכפֶה עלינו כמו בעולם הדמיון שאיננו יכולים לעשות בו דבר. רק אלֹהים יכול. והוא יכול להתהלך בעולם דרך צַלְמוֹ.
[והטכס, יש לו הכרח להיות בתוך המציאוּת.]
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵ-ינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵ-ינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם
תלמוד, כתובות: שהכל ברא לכבודו ויוצר האדם ואשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה ה' יוצר האדם
בראשית א :כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.
בראשית ב : ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה