יום שלישי, 23 באוגוסט 2022

״גָּלָה מן העולם״ [שיחות עם ישראל פיבקו]

 


על ״שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ״ אמר ישראל, בהמשך השיחות בקיץ הזה, שהבְּרִיאָה מוצגת  כ״לִכְבוֹדוֹ״, בטכס החתונה, כי יש כאן המשך התולדות [עם עניין הנשים המותרות והאסורות, כדי שצִיר ההִסטוריה ילך בדרך נאותה], ויש לשאול אם המשפחה הנוצרת כאן תמשיך את כבודו של אלֹהים, הבורא. ודיברנו על ״ברא״ בארמית שהוא הוציא, וכך, הדבר שברא עומד מולו, ובישעיהו ״...וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה״, אלֹהים הוציא הכֹּל לעמוד מולו, גם את הרע, ובמשפחה הנוצרת יהיה גם הרע, כמו מה שהוא ברא. וזה לכבודו, דרך הטוב ודרך הרע. 

ודיברנו עוד על לכבודו, על כובֶד שיהיה על אלֹהים, כמו כובד של עצמו על עצמו. ומהעולם שברא הוא מבין את כובדו, את המשקל שלו. 

ובמעבר מ״שהכל ברא לכבודו״ אל ״יוצר האדם״ דיברנו עוד על הכבוד, התלוי בעולם. וישראל אמר הרב יהודא ליאון אשכנזי [מניטו] אמר אלֹהים יצא מן העולם בשבת, גָלָה מן העולם. ומן הגלות הוא מתגעגע למקום שממנו גלה. וב״שהכל ברא לכבודו״ נוצרת השוואה בין אלֹהים גלה מהעולם וישראל גלו מארצם, ודרך גלות ישראל אנחנו מבינים את גלות אלֹהים מן העולם. בה תלוי הטיעון על גלות אלֹהים מהעולם. ובעצם, הגלות מהעולם היא המכבדת את אלֹהים שנמצא בגלות, היא המעניקה לו את הכובד. 

והמשכנו אל ״יוצר האדם״, יֵש מיֵש, ושונֶה מ״בורא״, בורא ממה שאנחנו לא יודעים מהו. 

[ועל ״כדת משה וישראל״ אמר ישראל זה על גבול השערוריה, ואמר שמשה קיבל תורה ולא דת, ודת לראשונה בדתֵי המלך במגלת אסתר, חוקי המלך, ו״כדת משה וישראל״ הוא כיציר גלות בארצות שיש בהן מלך, כאילו טכס מטעם המדינה בגלות. יציר כלאיים, כאיבר מדולדל, ומצמצם את עניין הקדוּשה בטכס.]

 

 

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵ-ינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵ-ינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה