למה צריך לברך את אלֹהים על שציווה על העֲרָיוֹת ולמה חֶסֶד באיסור ״יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא—וְנִכְרְתוּ...״, ושאלנו על אהבת אח ואחות, מותרת ואסורה, גבוהה ומסוכנת. ודיברנו על קלקול התולָדות בגילוי עריות, שהוא ההליכה אחורה בתולָדות, ועל קִרבת אח ואחות, שהיא הגדולה ביותר [הדומים ביותר זה לזה], והחסד כאן, בָּאיסור לראות את העריות, הוא בראִייה, אמר ישראל, ויש אצל אח ואחות הגבוה ביותר והמסוכן ביותר, והוא החסד. והציווי על אח ואחות הוא לא יִנתן להם החסד הגדול.
וכאילו אחרת מאד אצל חז״ל, ״שצִוה אדם הראשון לגמול חסד את בנו, ואסרהּ לו והתירהּ לקין כדי שיבנה העולם; והיינו דכתיב (ויקרא כ יז) 'את אחותו בת אביו חסד הוא': מה שהתרתי לקין - חסד גמלתי עמו" (רש"י שם״, חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו כשהרשה אדם לקין לשאת את אחותו. כי אין אפשרות אחרת, וזה רק באח ואחות, כי הם מייצגים את המציאוּת ואת ההמשך שלה עכשיו. ובכל זאת, ישְנָה פה גם הקִרבה המיוחדת שלהם, והקִרבה המיוחדת שלהם כמעט מבקשת את גילוי העריות, ומסוכנת. והסכנה היא בחסד המוחלט, שכמו כל דבר מוחלט לא מאפשר את ראִיית המידות השונות, את המדרגות, אמר ישראל, ואסור שיהיה מוחלט בעולם, גם אהבה מוחלטת, ויש בזה הִתקרבוּת אל איסוּר השאיפה אל האינסוף, כי היא יכולה לבטל את העולם, שהוא סופי.
[בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת,]
[ויקרא כ :יז וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא--וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה