קושי רואֶה המדרש ב״וַיּוצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַים בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרעַ נְטוּיָה, וּבְמרָא גָּדל, וּבְאתות וּבְמפְתִים״[דברים], כי לכאורה הפסוק בהיר אלא הוּסְפוּ כאן תיאורים רבים להוצאה ממצרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרעַ נְטוּיָה, וּבְמרָא גָּדל... . כדי להראות את הקושי של אלֹהים, אמר ישראל, והקושי קיים בגלל היחסים המורכבים של אלהים עם מצרַיִם. אלהים מראה למצרַיִם את כוחו [יד חזקה, זרוע נטויה, מורא גדול...].
ובמדרש גם ראִיית קושי המאבק הנוצרי יהודי, אמר, כי כל הסעודה האחרונה של יֵשוּ היא סעודה של ליל הסדר, וישו הוא קורבן פסח, אבל בברית החדשה אין דיבור ישיר של אלֹהים אל ישו, אין נבואה, אלא יש מלאך שמדבר עם ישו, והאם זו נבואה, כי מלאך מתגלה אבל אין דיבור של אלהים עם ישו.
והמדרש אומר אצלנו אלֹהים עצמו מדבר אתנו ועושה בעצמו, ולא שליח, מלאך ושֹרף.
[ואחרי כן המשכנו אל הגדרת ה׳ כ״אני״.]
[וַיּוצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַים בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרעַ נְטוּיָה, וּבְמרָא גָּדל, וּבְאתות וּבְמפְתִים.
וַיּוצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַים - לא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבודו וּבְעַצְמו.
שֶׁנֶּאֱמַר:
וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי ה'. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה