אחרי כן שאלנו על הגדרת ה׳ כ״אֲנִי״. כאילו צניעוּת באני אבל גם הבלטת האני, ומין פרדוכס, כאילו המלאך חזק יותר מ״אני״, כי אלֹהים צריך להבליט עצמו מול המלאך. כלומר וְעָבַרְתִּי של אלֹהים לא לגמרי מובן מאליו בעיני אלֹהים, אמר ישראל.
כי המלאך הוא הרואה את העולם [כמו השטן אצל איוב], והיודע על העולם. וכאן, במצרַיִם, אין לאלֹהים שליטה, ועָבַרְתִּי שלו לא מובן מאליו [ההִתהלכוּת שלו בגן עדן מובנת מאליה].
ואחרי כן במדרש אני ולא שָֹרָף, והשָֹרָף חזק מן המלאך, מתחתיו עומד הדין, [למלאך יש גם מידת החסד], וב״הכיתי״ אלהים עשה את מידת הדין יותר טוב מזו של השרף, אמר ישראל, והשליח, והרי מלאך הוא שליח, ושליח כולל את כולם, גם את השרף, נגד אלֹהֵי מצרַיִם. והמדרש אומר אלֹהים הוא נגד אלֹהֵי מצרַיִם בכל המידות. ״וּבְכָל אֱלהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי ולא הַשָּׁלִיחַ״.
וכבר בפסוק בספר שמות ה׳ צריך להסביר שזה הוא, ״אֲנִי ה'״. כאילו העולם לא נמצא עם נוכחות האל אלא עם שליחו, מלאכו.
[וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַים מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וּבְכָל אֱלהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים. אֲנִי ה'.
וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַים בַּלַּיְלָה הַזֶּה - אֲנִי וְלא מַלְאָך;ְ
וְהִכֵּיתִי כָּל בְכור בְּאֶרֶץ מִצְרַים - אֲנִי וְלא שָׂרָף;
וּבְכָל אֱלהֵי מִצְרַים אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים - אֲנִי ולא הַשָּׁלִיחַ;
אֲנִי ה' - אֲנִי הוּא ולא אַחֵר. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה