אחרי שאמרו וַיֵאָנְחוּ, וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם, נַאֲקָתָם, זו פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ ואֵלוּ הַבָּנִים, אמרו זֶו הַדְּחַק, כאומרים לַחֶצֵנוּ הוא כהִצטברוּת הדוחקת של כל מה שלפניו, וכאומרים שאלֹהים, שאמר שראה את הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַים לחֲצִים אתָם, לא ראה שלבני ישראל הלחץ הוא דחק, כבר דבר דחוף.
ועל ״וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלוּ הַבָּנִים״. חשבנו שיש כאן גם הבעת הִתקוממוּת נגד העָמָל, נגד ההוֹלָדָה. והיא קצת כמו עָנְיֵנוּ - זו פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שבני ישראל עצמם עשו, פרישה מדרך ארץ שאלֹהים קבע. לשכנע את אלהים.
[וְאֶת עֲמָלֵנוּ - אֵלוּ הַבָּנִים. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוד הַיְארָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן.
וְאֶת לַחֶצֵנוּ - זֶו הַדְּחַק, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַים לחֲצִים אתָם. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה