השֹפה הצַדִּיקָה התחילה להדאיג אותנו, ובעצם כל הצַדיקוּת הרַבָּה כל כך הדאיגה אותנו. גם אי-הענווה בה, אמר זֹהַר. חשבתי על הענווה של שֹפת הסיפוּר הקצר, ואמרתי לו על מין הִתנגדוּת של שֹפת הסיפור הקצר לצַדיקוּת רַבָּה, ובעצם, אמרתי לו, הִתנגדוּת כל שֹפת הסִפרוּת.
החתיכה הבלונדינית העירומה למעשה בבגד ים קטן בַסיפוּר של ג׳ק קרואק, ההִשתלחוּת של בּרֶנבַּר של ג׳ון ארווינג, פריצַת הפְּרוּצוֹת של ריצ׳רד מתסון ועוד בְּדָיוֹת-הסִפרוּת המשיכו להתרוצץ בעולם בזמן שדיברנו, חופשיות לגמרי, עם השֹפה הלא-צַדִּיקָה שלהן, ועודדו אותנו.
וכמעט האמנו ששֹפַת הסִפרוּת תתרוצץ תמיד, וכמעט הרגשנו שהסִפרוּת מצילה אותנו.
[ואיזה תענוג היה לנו כשקראנו על החתיכה הבלונדינית ואיזה תענוג היה לנו בכל הסִפרוּת היפה.]
 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה