עניין צורֶך הצִמְצוּם 2[שיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי]
ההתחלה, "עניין הצִמצום כביכול ידוע", היא כמעט כהתחלת המִשְנָה וכהתחלת סיפור קצר שיש בהן דברים ידועים מלפני ההתחלה, חשבנו.
ולמה כתב הרב אשכנזי "כביכול", שממעיט את הידיעה, אלא הוא רואה עצמו כיודע ולא יודע כאחת ואת הכתוב כיודע ולא יודע כאחת, והוא ממשיך בזה את דרכי הלימוּד של המשפחה שלו, שהיו כותבים את הלימוד שבעל-פה בכתב ידם, רק בכתב ידם, אמר ישראל, ואף על פי שכתבו היה העיקר בעיניהם הלימוד בעל פה, שהכתוב לא מראֶה את כולו, וכך יש בכתוב כביכול ידוע, כי הלומד וכותב את מה שלמד יודע שבעצם העיקר נשאר רק במה שנאמר בעל-פה.
ומיד אחרי כן כתב הרב אשכנזי על הצמצום "והוא מיעוּט רב ועצום באורות", וישראל אמר מניטו [הרב אשכנזי] לא מדבר על אין-סוף, הדבר הכמעט ערטילאי, שאינו יודע מהו, אלא על אוֹר אינסוף, שהוא כבר התחלה של דבר נמצא, ואור מופיע ב"בראשית" כדבר נמצא, ואפשר לנסות להבין אותו, והוא מתאר כאן את הצִמצוּם כ"מיעוט רב ועצום", כהִתמעטוּת, שהיא תיאוּר הצִמצוּם קצת כמופשט יותר, אולי כיותר קשה לידיעה.
["עניין הצימצום כביכול ידוע, והוא מיעוט רב ועצום באורות, בהתגברות נוראה על העצם, אם בכלים בשורשם, ואם לאור המחייה אותם. בכוונה שיוכלו הנבראים להתקיים, במציאותם, ובהויתם יהו בעת הקיצוב לקיומם..." מהחיבור של הרב יהודא ליאון אשכנזי]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה