יום שני, 13 ביולי 2020

[5] עניין צורֶך הצִמְצוּם [שיחות עם ישראל פיבקו על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" של הרב יהודא ליאון אשכנזי]




"אם בכלים בשורשם, ואם לאור המחייה אותם" כתב הרב אשכנזי בהמשך חיבורו, וישראל אמר כל זה עיסוק במה שהיה לפני הרֵאשית, לפני "ברֵאשית ברא אלהים...", והכלים הם העולמות, והם המפגש עם הרושֶם, הרשימו, שנשאר אחרי הסתלקות אור אינסוף. הם מה שאפשר לעשות בחלל. והשיחה שלנו עכשיו היתה על הכלים, העולמות, ועל הרצון של הקבלה לשלב את כל התופעות, והרצון לראות הכֹּל, ועל מיעוּט המִלים בחיבור, המיעוט הנועד להציג את אי-היכולת להביע את הדברים של טרם ההֱיוֹת ואת הצורך להביע אותם בעת ובעונה אחת. מיעוּט שהוא עצמו כבָבוּאָה. 
וצריך מדרגות כדי ליצור דבר, הסביר ישראל, והכלים-העולמות כמו כלי בתוך כלי בתוך כלי, שיש הכרחיות ביניהם אבל גם כל אחד שומר על ייחודיות, ויש כאן בקבלה הניסיון לשלב את כל התופעות, התפתחות במדרגות וגם משהו שהוא לא התפתחות כלל. כך יש כאן מה שהם מכירים ורואים, והתופעות שאינם יכולים לראות ולא יראו לעולם. וכל העולמות במדרגות, וחייבים להפריד ביניהם, להפריד בין תופעות, כמו בין מידת הדין ומידת החסד, למשל, ויש כאן המאמץ להגיד שכל גילוי של ריבוּי הוא כלי. כל תופעה היא כמו עולם ותלויה באחר. וכל העולמות צריכים להיכנס אל תוך הרשימו, שהוא מרחב אחד של הֶעדר אור אינסוֹף, ובין כל העולמות, הכלים, צריך להיות חלל, כמין "אוויר" מפריד, וגם זה תיאור סכֶמטי, רעיון, הפרדה בין עולמות כמו הפרדה בין גופים, כדי שיהיה ריבוי שלהם. 
עוד אמר ישראל המחשבה כאן רוצה את מה שקודם לכל שֵם שהוא, לפני היות כל דבר שאפשר לקרוא לו בשם. זה הרצון לתאר את מה שאי אפשר לתאר, ולכן האור מתואר כאן כהתחלה, לפני אלֹהים, אור אינסוף הוא לפני היות אלֹהים. ורק כשיש כבר עולמות יש שֵם "אלֹהים", כי באינסוף אין אפשרות להגיד שם או מִלה, ואילו אור אינסוף כבר ניתן לאמירה. וכל זה סכֶמה' שרטוט. לא כרונולוגי. וזַכּות של אור אינסוֹף לא יכולה להיות באלֹהים כי הוא כבר שֵם, והשֵם "אור אינסוֹף" הוא מחוסר ברירה, כי אין לנו דרך להגיד דבר שאי אפשר להגיד אותו. כי זה ההֱיוֹת בטרם הֱיוֹת. 
ושוב דיברנו על דרך החיבוּר של הרב אשכנזי, שהיא עצמה מיעוּט, ובָבוּאָה של קריאת שֵם לדבר שאי אפשר להגיד אותו, ההֱיוֹת בטרם הֱיוֹת. 

["עניין הצימצום כביכול ידוע , והוא מיעוט רב ועצום באורות, בהתגברות נוראה על העצם , אם בכלים בשורשם , ואם לאור המחייה אותם. בכוונה שיוכלו הנבראים להתקיים , במציאותם , ובהויתם יהו בעת הקיצוב לקיומם." מהחיבור של יהודא ליאון אשכנזי.   ]   


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה